אור החמה על ספר הזהר ג:תסו

וכלהו אחידן בעיקרא חדא. כי י"ב הם ששה קצוות ממעל' למט' וששה ממט' למעל' והבחינ' האמצעית היא כוללת כולם היא בחי' י"ג וממה שאמר י"ב בה בעצמה ובחי' י"ג היא בחי' יסוד יורה כי הנקב' היא ששה קצוות והזכר ששה קצוות כדכתיב כי ששת ימים עשה ה' את השמים דכורא ואת הארץ נוקבא ולא קאמר בששת ימים עשה ה' אלא ששת ימים משמע שכל א' מהם בעל שש ימים והיינו שהזכר ששה ביושר ממעל' למט' והנקב' ששה בהיפך ממט' למעל' והם 'י"ב והמייחד הזכר והנקב' יחד היסוד א"כ בחי' י"ג שהיא האמצעית היא היסוד וכל זה בה במלכות בעצמ' וז"ש ואיהי ברית ולא ממש היסוד אלא דוגמא דברית יסודא דכולא. וכן מציאות י"ב דקאמרן יש ג"כ י"ב בת"ת והטעם כי מציאות ת"ת במלכות ומציאות מלכות בת"ת וזהו סיד יהי' ה' דהיינו ת"ת אחד דסליק י"ג ושמו מלכות אחד דהיינו נמי י"ג.

ממש תקפין וגו' בהיותם פשוטים הם חמש דהיינו חג"ת נהי"ם כלולות בת"ת בסוד הייחוד כנודע והיינו ה' שבבינ' וה' שבמלכות ובין ה' לה' ה' דהיינו גוף וברית חשבינן חד והם חמש משורשות בבינ' ועצמותה בת"ת והם מתמצאות במלכות וכאשר יוכללו בכללות סתם כ"א מעשר הם חמשים והיינו חמשים שערי בינה וזה אינו במלכות ששם אינו אלא חמש עלין תקיפין אלא בבינ' ששם היא חמשים תרעין כנודע וכאשר יוכלל עוד כל א' מהחמשים בעשר יעלה לת"ק וז"ש חמשין תרעין חמש מאה שנין וזה אינו בבחי' הבינ' למט' מקום השער בחינה אחרונה על הספירות ששם הם חמשים שערים לבד אלא בפנימיות הבינ' דהיינו עץ החיים מהלך חמש מאה שנים והוא סוד הדעת פנימ' בבינ' שמהלך בה ומתפשט חמש מאות בחינות אלו כדפי' בתיקונים. אמנם מהלך זה הוא עד הגיעו אל מקום פתח השפעתו דהיינו עד היסוד ולפי' אינו מהלך שש מאה כי היסוד הוא פתח השפעתו לנקב' כנודע והנה הת"ת ממקומו מתפשט בחינות אלו בתוך עצם היסוד להשפיע למלכות. ה' מציאות הם ה' עלין תקיפין שבה חמש' ספי' דקאמרן שהם ת"ת חסד גבור' נצח הוד וביסוד עצמו שהיא פתח כניסת ההשפע' לנקב' מהלך מציאת הת"ת ג' בחי' אלו כענין שחמש מאה שנין הם אורך היסוד וז"ש דיסודא ברית מקדשא ואמר ברית קדישא כלומר מושפע הברכות למלכות דהיינו התפשטות הת"ת דרך בו שהוא נק' אילנא דחיי וז"ש אילנא דחיי אזיל בהו וכבר היה אפשר לפרש שהיסוד עצמו הוא אילנא דחיי מתפשט בתוך ה' ספירות שעליו בכללותם שהם חמש מאה שנין והראשון עיקר. והיסוד כולל כל בחי' הבינ' כדפי' בתיקונים כלל חמשים שערים דהיינו כ"ל שהם חמשים וכולל חמש מאה בכללות גדול וחמש לפרט קטן וברוב עניניו דומ' לבינ' והיינו נשמות בינ' כל ח"י יסוד וח"י היינו חי"ת בינ' שמינית יסוד אות ברית י' בשמינית וכיוצא בזה הרב' וגם על דרך זה סוד חלמא טבא חזיתא דהיינו ח' בינ' ט' יסוד וכבר האריכו בתיקונים לכך בחינת היסוד היא בחי' הבינ' והוצרכתי להאריך זה מפני שבתיקונים פי' זה בבינ' וכאן פי' ביסוד.

אחזי לעילא הענין כי אלהים שבבראשית יור' על הבינ' וירצה כי הבינ' האצילה כל מעש' בראשית בז' המדות שבמציאותם מעש' ז' ימים ויורה על המלכות וירצ' כי המלכות פעל' כל מעשיה ז' הימים בסוד המרכבות שהם בה במציאותם בסוד בחינותיה והיינו שתיבות אלו שבין אלהים לאלהים יורה. על הבחינות שבשושנה הנזכרת ושושנה בתרי גווני או שושנה עילא' דהיינו בינ' או שושנ' תתא' דהיינו מלכות. יהי אור דא עיקרא. היינו יסוד אור גנוז כדפי' לעיל חמש עלין תקיפין. שמע ישראל וגו' שמע מלכות בהוד. ישראל ת"ת בנצח. ה' בת"ת אלהינו בגבור'. ה' בחסד. וכן פירש בתיקונים כי ת"ת בנצח ומלכות בהוד ושרשא היינו היסוד הנק' אחד מפני שבו אחוזים סוד י"ג כדפי' וכן עולה אח"ד, גושפנקא דמלכא היסוד חותם הת"ת הנחתם והיינו חותם שדי ולכך היסוד נק' אחד כמו הת"ת.

שאר אוכלסין רברבן ממנן לא השרים הקדושים אלא שאר השרים הממונים על אומות שהם קוצים לה סביבה סתימא דלא פתיח. שאינה מראה בעצמה י"ג בחינות וה' בחינות

לית בה ריחא. התעוררות שהוא ריח ניחוח מעשה הצדיקים העולה ממט' למעל' לא סלקין לה למעל' מעל החיצונים וכו'.

א"ר אלעזר לאבוה הא שמענא אילין שייפין וכו' נורא דדליק היינו שהמלכות דין חזק שהוא הב"ד אם לא הי' רוח הת"ת נושב בה ומקרר דיניה והיינו סוד הוא ובית דינו. בית דינו לדון הוא לקרר: