אור החמה על ספר הזהר ג:תסד

וכל ההוא עכירו וכו' היינו שיש מדה א' למעל' והוא א' מי"ג מדות של רחמים והיא נק' ותשליך במצולות ים כל חטאתם דהיינו מעין א' בשפע רחמים יוצא מהכתר ועובר בת"ת ויסוד ומלכות ששם עליית הפגם בפשע ועון וחטא כדפי' בזוהר ומנקה אותו מכל פגם העון והפשע והחטא שבהם והיינו בסוד התשוב' שהקדימו ישראל ואותו הפגם שהי' בספירות דהיינו דין חזק וגזרות קשות שהיו בהם נמשך למטה אל המצולות ים שהם הקליפות שהם תחת הים הקרוש ים המלח והיינו מצולות ים ולהיות ישראל בעלי תשוב' ואינם ראויים לגזרות ולדינים ההם. ונודע שכאשר נגזר גזרה קשה על ישראל גם האומות נגזר עליהם בתוכם מפני שאינם ניזונים אלא ע"י ישראל ועתה כשישראל תקנו בתשוב' לא תקנו אלא לעצמן והאומות לוקין כפלים כנגדם וכנגד ישראל והיינו ואתן אדום תחתיך דדרשו רז"ל והיינו דקאמר וכל ההוא פגימו עכירו וטנופא זריק לון על שאר עמין.

בכל שייפין אחרנין. היינו ערקין דכבדא דאינון חיילין דילי' דאינון שבעין רברבין ממנן דשאר עמים שהם נכללים בכלל מצולות ים.

בעל כורחיה שהוא הי' מכוין להשליט האומות על ישראל ונהפך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם: כבר נטל כלא וכו'. שכמו שמלמד קטגוריא על ישראל במעשיהם המכוערים גם מעלה מעשיהם הטובים והטעם כי שליטת החיצונים בגשמות והחומר והמצות עם היותם רוחניות יש להם חלק למטה בחומר שבמעשיהם בעולם הגשמי ומה גם מצות שעיקרם ומעשיהם ע"י יצה"ר כגון מצות עונה וכמה אחרות וגם כולם יש להם מעשה גשמי וחלקים אלו הכבד משיג בהם ומראה אותם בצידו.

דאנא מזמר וכו' כל זה ע"י המלאך הממונה עלי' בסוד פ' שירה דהיינו שבח הכחות הממונים על כל הדברים הגשמיים ואין כאן מקום להאריך.

לא גבה לבי וגו' נקט קרא דא שלא להתגאות שהי' רשב"י ע"ה חתנו ור' אלעזר בן בתו.

דאתכלילת כ"י וכו' והיינו לא גבה לבי לא נסתלק' מחיילי' בסוד הקרבן הקושר השכינ' עם כל חיילי' שהם ז' היכלות שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך שע"י היכלות אלו הוא הנוהגת בתחתונים וזהו סוד קשר ז' היכלות בתפל' מיושב ותפל' מעומד כדפי' בזוהר פ' פקודי וע"י קשר השכינ' בהם היא מנהגת התחתונים ומתייחדת ע"י מעשיהם למעל' וכאשר אין מעשים טובים היא מסתלקת מחיילה והיינו סוד תשוב' שגם המלכות נקרא תשוב' כדפי' בזוהר פ' ויקרא והכוונ' תשוב ה' שהיא המלכות על מרכבותיה וע"י כך הוא על ישראל והנה בעל הגאוה מסלק שכינ' מעל מרכבותיה כדפירשו רז"ל אי אפשר אני והוא לדור בעולם ולפי' כשאין גאוה למטה גם אין גאוה למעל' כי כמו שזה משוה עצמו עם העניים גם השכינ' משוה עצמ' עם חיילה.

גובין. הם הקליפות למט' מז' היכלות בגו נוקבא דתהומא רבא כנודע.