אור החמה על ספר הזהר א:לד

לוי תליתא' לבני יעקב. לדעת' דיעקב וגו' שחשב שראובן בכור הי' ברחל שהוא יוסף:

בהדס היינו חג"ת ג' בדי הדס. וביין בבינה וע"י היותם אחוזים בקדושה ואמרי הבדלה ואתפרש מנייהו:

דקטריגו למאריהון וגו' שאמרו מה אנוש כי תזכרנו וגו' וכן כל אינון דמתבטלי וגו' הוא סוד חדשי' לבקרי' שהב"ה בורא כמה מלאכים בכל יום משוררים לפניו ונופלים אח"כ לתוך נהר דינור ונשרפים:

קיטפא פי' בערוך לשון אשכול. או לשון דבוק וסמך או שמן בלסמו ושלשתם שייכי ואית דגרסי קיפסא והוא לשון קופסא והוא כלי שמניחין בו כלים ותכשיטין לשמור וכולם עולים לענין א' והכוונה אל מציאות החסד הנק' יומ"ם דכליל כל יומי וז"ש אל קיפסא או קיטפא ימינא פי' כלל כל הספי' בימין. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב אע"ג דלוי איהו תליתאה לדעתא דיעקב וגו' אפשר יובן זה במ"ש פ' ויצא דף קנ"ה ע"א ס"ת ראובן לא סליק בשמא משום דאתייליד בלא דעתיה דיעקב וא"כ הוה ליה כמאן דליתי' נמצא כי לוי הוה שני לדעתו ומחשבתא דיעקב. או אפשר לומר כמשז"ל כי עישר יעקב את בניו והי' לוי העשירי והנה הם י"ב שבטים ולכן ארז"ל כי ד' בכורות אינן בכלל נמצא המספר מתחיל מן שמעון ואחריו לוי וחוזר פעם אחרת שמעון לוי הנה לוי העשירי ובזה יובן כי כיון שהמספר מתחיל משמעון הנה לוי הוא השני. או אפשר לומר עם פסוק שמעון ולוי אחים כי שתפם יעקב יחד במדת הגבורה ולזה קלל אפם הוא גיהנם דנפיק מגבורה. עכ"ל וע' בספר אור הגנוז בס"ד: