אהל יעקב על התורה, ויצא טז

ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה (כ"ט, כ"ב) מדרש: כינס כל אנשי מקומו כו' אמר להון אין בעיין אתון אנא מרמא בי' וכו' אמרין ליה עביד מאי דהני לך, אמר להון הבו לי משכון דלית חד מנכון מפרסם, ויהבין ליה משכונין, אזל ואייתי עליהון חמר משח וקופר (פרשה ע', י"ט).

כדי לקרב הדברים שלא יהיו כדברי נביאות, נאמר שהוציאו דבריהם ממה שאמר הכתוב ויאסף לבן כו' ויעש משתה שהוא ההיפך מהסדר כי משפט עשית המשתה והכנתו הוא טרם התאספות הקרואים וכנאמר ויזבח שור ומריא וצאן לרוב ויקרא לכל בני המלך (מלכים א א', י"ט) וכמאמר יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו (אסתר ה', ד') ואם כן מהנכון היה שיאמר ויעש לבן משתה ויאסוף אנשי מקומו, אם לא שמציאת המשתה והכנתו באה מסבת ההתאספות את אנשי מקומו וזהו ויאסוף לבן כו' ויעש משתה ומזה הוציאו רז"ל דבריהם הנזכרים לעיל.