אהל יעקב על התורה, נשא יז

מדרש: כה תברכו הדא הוא דכתיב ואעשך לגוי גדול (בראשית י"ב, ב') וכו' זה שאומרים אלהי אברהם (פרשה י"א, י"ב וגמ' פסחים קי"ז, ב').

באור זה! דע כי כאשר ישאלו אנשים על פלוני העשיר כמה יש לו יאמרו עשרת אלפים ולו עבד העובד עבודתו, וכאשר ישאלו על דוכס כמה רכושו אותו אין לפארו כנ"ל, כי אין זה נחשב אצלו למאומה, רק יענו ויאמרו יש לו ב' וג' עיירות וכמה אלפים עבדים יושבי כפרים. והנה לספר עושר המלך הנה כל אלה כאין בעיניו רק אותו מהצורך לשבח כי יש לו כמה מדינות, כמאמר שבע ועשרים ומאה מדינה (אסתר א', א') וכאשר משבחים למלך מלכי המלכים הקב"ה אשר נגד כבודו גם זה כאין, מהצורך לשבחו בעולמות כמה רבוא עולמות לאין מספר. א"כ כאשר קוראים אותו יתברך אלהי אברהם שהוא רק עבד אחד הנה מזה מהנקל לשער גדולת אברהם וחשיבותו עד שהוא כדאי אצל כבודו יתברך להקרא אלהי אברהם.

וזהו ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם, ומזה תבין גדולת אברהם וחשיבותו בעיניו יתברך והבן: