אהל יעקב על התורה, משפטים יא

מדרש: כל אדם מישראל שמלוה לחבירו ואינו נוטל רבית כאילו קיים כל המצות שכן דוד הוא אומר ה' מי יגור באהלך כו' (תהלים ט"ו, א'), וכתיב כספו לא נתן בנשך וגו' (שם פסוק ה').

הנראה בביאור הוכחתם ז"ל כי הנה יש שני דרכים להנצל מנשך ומרבית, אם שלא להלוות לשום אדם, או שילוה אבל יזהר בעצמו שלא יקח רבית. וההבדל ביניהם כי מי שאינו מלוה כל עיקר אינו מקיים הל"ת לא כן מי שמלוה ואינו נוטל רבית, הוא מקיים מצות לא תשיך.

וזהו שרצה המשורר ע"ה במה שסיים ואמר כספו לא נתן בנשך כו', עושה אלה כו'. כלומר לא שהיה זהיר מבלי להלוות לאדם, אבל עושה אלה, כלומר עושה ההלואה, ונשך לא לקח, על כן שכרו אתו שלא ימוט לעולם. וזה שהוכיחו ז"ל ממקרא זה כל אדם מישראל שמלוה לחבירו ואינו נוטל רבית כו', שכן דוד הוא אומר כו' וכתיב כספו לא נתן בנשך גו' וכוונת המדרש במלת וגו' על מאמר עושה אלה וכמו שביארנו והבן: