אהל יעקב על התורה, חקת ז

ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך (כ', י"ח). מדרש: זהו שאמר הכתוב אני שלום וכי אדבר המה למלחמה (תהילים ק"כ, ז') (פרשה י"ט, ט"ו).

באור זה על דרך מי שיש לו אשה ואין לו בנים ממנה, אשר משפטה לשמור את כתובתה מאד, כי היא דואגת תמיד אולי יעלה בלב בעלה לגרשה, וא"כ גם בעת שלומם והתחברותם לא תאמין בעצמה והיא מפחדת מן הגט, לא כן מי שיש לו בנים עם אשתו אז לא יעלה על לבה פחד הגט לעולם.

כן הדבר אצלנו עם זולתנו, כי יסוד המעמד של אנשי ירושלים שיהיו שנואים ומרוחקים מיושבי הארץ כמאמר צוה ה' ליעקב סביביו צריו (איכה א', י"ז) וביותר אדום שנאמר עליו ראשית גוים עמלק (במדבר כ"ד, כ') לכן גם בעת שלום והשקט חשש ואמר פן בחרב אצא לקראתך, וזהו אני שלום וכי אדבר המה למלחמה, וכמו שאמר תחלה רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום: