עוד יוסף חי תשסט

עוד כתב שם בדף ק"ב ע"ד, וז"ל. ולכן יהיו דברי בפרק הזה להודיעך אמיתת הענין הזה ויתבאר בו על ידי ראיות אמיתיות מן התורה ומן השכל, שאין הסיבה הראשנה הבורא אלא המצוי אשר נאצל ממנו והוא אלהי ישראל ולו צריך לעבוד והעובד לזולתו עובד ללא אלהי אמת ואין עבודתו רצויה, לפי שעיקר העבודה היא ידיעת הנעבד כמובן מדברי דוד הע"ה אשר בהודע אליו הכלל המועיל הזה הזהיר וזרז עליה לשלמה באומרו ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו וכו', עכ"ד ע"ש

והנה חכם אחד אמר לי, שהמחבר כור מצרף הנז' טועה הוא באותם הדברים הנז"ל אשר כתב, ועל כן אני מבקש ממך שתראה בספר כור מצרף הנז' ותודיעני אם טועה הוא בדברים הנז"ל, ושכמ"ה

תשובה. תחלה וראש אודיעך מה שנתנבא עזריהו בד"ה ב' סי' ט"ו וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה פשוטן של דברים אלו הוא ר"ל שיעבדו ע"ז. וכמ"ש המצודות דקאי על אחז המלך ומנשה והדומים להם ע"ש, ורז"ל בגמרא דע"ז דף י"ז דרשו כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה, ופירש רש"י כמי שאין לו אלוה להגין עליו, והכונה כיון דעוסק בתורה בלבד ואינו עוסק בג"ח שהוא מדת הקב"ה, לכן דומה כמי שאין לו אלוה להגין עליו ולהצילו בחסדו הגדול

אמנם במדרש רבא פרשת טהרות פרשה י"ט איתא וז"ל ואשה כי יזוב דמה ימים רבים זש"ה וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת ללא כהן מורה וללא תורה ומי נתנבא הפסוק הזה עזריה בן עידו הנביא, אמר עתידין ימים לבא לישראל ללא אלהי אמת שאין מדת אמת נעשית בעולם ועיין להרב יפה תאר שכתב פירוש אלהי אמת דין אמת מגזרת אלהים לא תקלל וכו' ע"ש, הרי הודעתיך פשט הכתוב הנז' וגם מה שדרשו רז"ל בו

וקודם שאדבר בטעות הגדולה שטעה המחבר כור מצרף הנז' בדבר זה, אודיעך טעות אחרת הנראית בדברי המחבר הנז' ביסוד אשר בנה באמונה הנז"ל אשר עליה ביאר דברי הכתוב של דברי הימים הנז', כי נראה מדברי המחבר שלא כיון יפה בענין העבודה מה שצריך לנו לכוין בעבודתינו ותפלתינו, דהא ודאי באמת אין יכולים להתפלל להסיבה ולדבר דברינו, וגם עוד נמי אין להתפלל ולבקש שום דבר מן הספירות עצמן אפילו ספירות ופרצופין העליונים מאד אלא אנחנו מתפללים ומבקשים מן אור הנמשך מסיבה הראשונה (א"ס) ונתלבש בתוך הספירות העליונים שהוא נשמה לנשמה שבתוכם כי באמת הוא הפועל כל הפעולות על ידי הספירות שמתלבש אורו בהם, אבל להספירות לבדם בלתי התלבשות אור א"ס שהוא נשמתם אין להתפלל

ועל זה אמרו רז"ל בספרי כה' אלהינו בכל קראינו אליו, אליו ולא למדותיו פירוש הספירות שנקראים בשם מידות, וכ"כ רבינו הרמ"ק ז"ל ומהר"י ארגיאס בשומר אמונים דהחושב ונותן בדעתו פעולה לשום ספירה מבלעדי כח הא"ס הוא שניות ודאי והיא כפירה ח"ו, כי באמת כל הפעולות שפועלין הספירות והפרצופין הכל הוא מן כח אור א"ס המתלבש בתוכם כנשמה להם, וכמפורש בפתיחת אליהו זכור לטוב שאמר בתחלת דבריו רבון עלמין אנת הוא חד ולא בחשבן וכו' והוא מדבר בזה על אור א"ס המתלבש תוך הספירות והפרצופין העליונים וכאשר אבאר בעזה"י

וכדי להשכילך היטב בדברים אלו העומדים ברומו של עולם אכתוב לך בקיצור מה שעולה מדברי רבינו האר"י זלה"ה דברים השייכים להבנת ענין זה ככתוב בספר הקדוש עץ חיים וז"ל, דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור א"ס שהוא אור עליון פשוט ואין לו בחינת ראש ולא בחינת סוף אלא הכל הוא אור אחד פשוט שוה בהשוואה אחת והוא הנקרא אור א"ס ושם זה מוכיח עליו שאין בו שום תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר והוא מופשט ומובדל מכל מחשבות והוא קודם אל כל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים ולא היה בו זמן התחלה וראשית כי תמיד הוא נמצא וקים לעד (והוא הנקרא בפי העולם בשם סיבה הראשונה)

וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברא העולמות ולהאציל הנאצלים עשה וחידש מקום פנוי ואויר חלל רקני, וענין חידוש מקום זה איך הוא ואיך היה ואיך עומד ואיך נעשה אין שום בריה יכולה להשיג ולהבין הדבר הזה, ולא לציירו במחשבה, יען שכבר אמרנו דלית מחשבה תפיסה באור א"ס כלל ועיקר ואינו מושג ונתפס בשום מחשבה וציור, ואין אנחנו יכולים לדבר בו כלום, ובתוך זה המקום נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו העולמות העליונים הקדושים כולם

וקודם שברא העולמות כולם המשיך אין סוף (שהוא הסיבה הראשונה) קו אחד ישר כעין צינור ומשתלשל ויורד תוך החלל של המקום ההוא, וראש העליון של הקו נמשך מן הא"ס עצמו ונוגע בו, אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו אינו נוגע באר א"ס, ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס למטה, ואז במקום החלל ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם, וקו זה כעין צנור אחד דק אשר בו מתפשט ונמשך מימי האור העליון של א"ס אל העולמות אשר במקום האויר והחלל ההוא

ובעץ חיים הנז' בשער מ"ב בדרושי אבי"ע פרק א' כתב רבינו זלה"ה דברים הנז"ל בלשון אחר אך הכל הולך למקום אחד ואין ביניהם הפרש, אלא רק שבשער מ"ב הנז' גילה הדבר יותר בהרחבת לשונו הטהור לכן אתה תתבונן היטב בלשון זה שאני מעתיק לך וזה לשונו

הנה מן הא"ס נמשך ונתפשט נצוץ בחינת אלהות וזה הנצוץ נתלבש בכח נצוץ אחר נברא מכח עוצם הארתו, והוא נשמה דקה מאד והוא נקרא יחידה וזו היחידה יש בה שורשי כל הי"ס בהעלם ודקות גדול שאי אפשר להיות לנאצלים דקות יותר ממנו, ועל הנצוץ הזה נאמר בנים אתם לה' אלהיכם, והוא נשמתא דכלא דבעי לאשלפא לה מדרגא לדרגא. ושתים הבחינות האלה הם הנקראים עתיק יומין ואריך אנפין ושניהם נקראו כתר, והוא נקרא בחינה אמצעית בין א"ס לנאצלים, כי יש בו בחינת א"ס הוא הנצוץ אשר נמשך ונתפשט ממנו. ויש בו בחינת נאצלים הוא הנאצל מאותו הנצוץ של הא"ס עכ"ל

ודע כי בהיות הקו הזה ראש נוגע באור א"ס מצד האחד וסופו אינו נמשך עד מקום אור א"ס הסובב לכן אז יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור מזרח ומערב. והנה בתחלה נאצלו עשר ספירות בעיגול, ודבקות העיגול הנאצל עם א"ס המאציל הוא ע"י הקו הזה אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן א"ס ומשפיע בעיגול ההוא וכו' וכל זה בחינת עשר ספירות הכוללות דרך סתם כל בחינת העולמות כולם. אמנם מבואר ופשוט שכמה מיני עולמית נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלפי אלפים ורובי רבוואות וכולם תוך המקום החלל ההוא וכל עולם ועולם יש בו עשר ספירות פרטיות. וכל ספירה וספירה פרטית שבכל עולם ועולם כלולה מן עשר ספירות פרטיים. וכולם הם בצורת עיגולים זה תוך זה וזה לפנים מזה עד אין קץ ומספר וכולם כגלדי בצלים זה תוך זה

והנה עוד יש בחינה שנית בי"ס הלא הוא בבחינת אור היושר כדמיון שלשה קוין ימין ושמאל