עוד יוסף חי תשלג

כלול מעשר הרי הם ארבעים ופדיון נפש הוא מחצית השקל וכאן נצטער אותו צדיק כשיעור מצומצם זה שהוא ארבעים חצאי שקל, כדי לכפר בעד ארבעה חלקים של ארבעה יסודות שבהם קיום חיות החיים בעולם

ומים במשורה תשתה ששית ההין, מעת עד עת תשתה

נראה לי בס"ד טעם לשיעור זה של ששית ההין, נראה דארז"ל האי מלכותא דקטלא חד משתא בעלמא לא מחייבא, דכתיב האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו, ע"כ. נמצא יש לאומות שליטה באחד מששה ולכן נצטער אותו צדיק בשתיה מצומצמת כזו שהיא א' מששה בהין כדי שלא יתגברו האומות בשליטה זו שיש להם על אחד מששה בעלמא

ועוגת שעורים תאכלנה. פירש רש"י תעשה העוגות כמו עוגת שעורים מנוולת ולא יפה כעוגת חיטים. ונ"ל בס"ד הטעם כי שעורים הוא מאכל בהמה לרמוז על טענה שיש למליצי יושר כנגד המקטרגים כשאין ישראל עושין רש"מ לומר אדם ובהמה תושיע ה', שאם אדם חטא בהמה מה חטאה, ולכן בני אדם ניצולין בעבור הבהמות שלא יהיה בהם כליה ח"ו

והיא בגללי צאת האדם תעגינה לעיניהם: ויאמר ה' ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדחם שם: ואומר אהה אדני אלהים הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטריפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול: ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפעי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם

הנה הלשון כפול ומכופל, ועוד י"ל מאחר שהקב"ה יודע שיש טענה ליחזקאל הע"ה לטעון שאין ראוי לו לעשות הלחם בגללי האדם וטענה זו היא רצויה ומקובלת דמצינו שקבל דבריו והרשה אותו לעשות בצפעי הבקר במקום גללי האדם א"כ למה לא א"ל מעיקרא שיעשה בצפעי הבקר. ונ"ל בס"ד כי כאן יחזקאל הע"ה טען יש אדם יאכל בשר נבלה וטריפה בשוגג כי השוחט ניבל הבהמה ולא נודע לשום אדם והבודק הריאה הכשיר טרפות ולא נתוודע, והאדם אכל נבלה וטריפה לפי תומו ומה בידו לעשות, ועל זה אמר אני יודע בעצמי ברוה"ק שנבלה וטריפה לא אכלתי בשום אופן ואפילו באופן הנז', ועוד יתירה שלא בא בפי בשר פיגול דהיינו יש אכל בשר ושכח והכניס חתיכת גבינה בפיו ונזכר ופלט קודם שבלע וגם ענין בכה"ג שדוקא בפי בא ולא בלעתי, גם זה לא נזדמן אצלי ואחר שאני טהור ונקי מצד אכילתי איך אוכל אני אכילה משוקצת שנעשית בגללי האדם

והא שא"ל מעיקרא על גללי אדם היינו לטובתו לזכותו, כי ידע הקב"ה שודאי יבא לטעון בזכיות אלו שיש לו מצד האכילה ובזה נחלשים המקטרגים ומתעוררים מלאכים מליצי יושר לזכור צדקתו ועי"כ יהיה זכותו מגין יותר על ישראל

סי' כ"ד

בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה. הנה נודע מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי אשתו היתה תאומה של הבל אשר חמד אותה והרגו להבל בעבור שיקחנה לו, ולכן כשבאה בגלגול ולקחה יחזקאל הע"ה שהוא משורש קין ובא לתקן עון קין לא נתקיימה אצלו אלא מתה במגפה שלא כדרך מיתה של עולם, ולכך א"ל שלא יספוד ולא יבכה עליה להורות כי היא אינה אשתו ואינה שלו וכנז' בד"ק ז"ל באורך ע"ש, ונראה לכך קרא אותה מחמד עיניך כי עיניך הוא מספר קין שהוא ק"ס כמנין עיני"ך ולז"א מחמד עיניך ר"ל שחמד אותה קין ולקחה מן הבל אחר שהרג אותו, גם את מחמד הוא תאם חמד והיינו תאם ר"ל תאומה, ונראה לכן מתה במגפה כי מגפה אותיות גם פה ותיבת גם הוא לשון חתוך כמו גומם בלשון המשנה וכן גוממו עד השופי, והיינו ר"ל בעבורה חתך את הבל בפיו שהרגו בפה כמ"ש רז"ל

והיה יחזקאל לכם למופת. נ"ל בס"ד לכן נקבר אדונינו יחזקאל הע"ה בבבל סמוך לבבל הישנה כדי להכניע ולהכרית את פלונית היא לילית דכתיב בבבל הישנה שם הרגיעה לילית ולכן נקבר לפני המקום ההוא וסמוך למקום ההוא, ע"ד שארז"ל על מרע"ה שנקבר מול בית פעור כדי להכניע קליפת בית פעור ומול לשון כריתה הוא, וכן עד"ז נקבר רבינו מהרח"ו ז"ל מול קליפת בית רמון כדי להכניעה כנודע. וז"ש והיה יחזקאל לכם למופת חלק התיבה לשתים וקרי בה מול פת כי לילית מספר שמה פת שהרגיעה וישבה בבבל הישנה ובזכותו נכנעה ונכרתה וגבר ישראל

סי' כ"ט

ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'

נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רז"ל בגמרא. א"ר יהודה ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו נראין סותרין דברי תורה, מה עשה העלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעליה ודרשן, והנה קרן עולה מספר אלף כי נו"ן דמנצפ"ך מספרו ת"ש ומספר תיבות אלו שהם לחנניה בן חזקיה התנא הצדיק עולים תיבות אלו מספר אלף כמנין קרן רמז לו בזה שעתיד אחר כמה דורות לשלוח לחנניה בן חזקיה התנא הצדיק לדרוש את הספר שלך שעל ידו יהיה לך פתחין פה בתוכם ולא יגנזו הספר שלך. וראיתי בדברי רבינו ז"ל בשער הגלגולים בשרשים שכתוב שם יחזקאל הע"ה וחנניה בן חזקיה הם משורש אחד ע"ש. ובזה מובן הטעם שפיר שהוא זכה לדרוש את הספר ונתקיים על ידו

ובזה יובן בס"ד מ"ש לו השי"ת בסי' כ"ד, ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד כי מלבד פשוטן של הדברים האלה רמז לו לפי דרכו הפליט על חנניה שפיך יפתח ע"י התרוצים שיש את הפליט הוא חנניה ואז באותו זמן תדבר בדברים שאמרת בספרך ולא תאלם מחמת קושיות המינין כי נמצא על ידי הפליט תרוצים לדבריך ויש לרמוז פליט גי' קכ"ט כמנין חנניה עם כולל האותיות וכולל המלה

או יובן בס"ד ע"פ מ"ש רז"ל שא"ל הקב"ה ליחזקאל הע"ה שיהיו קורין צורת הבית בספר ומעלה עליהם מצוה גדולה כאלו הם עוסקים בבניינו, ולפ"ז ודאי גם ליחזקאל הע"ה אשר גילה הדברים האלה יש לו זכות וחלק בקריאה שלהם בנבואה זו, וז"ש ביום ההוא אצמיח קרן זה בהמ"ק הנקרא קרן לבית שאבנה אותו כאשר התנבאת ועתה לך אתן פתחון פה בתוכם, ר"ל מצוה של פתחון פה שהיא קריאתם בצורת הבית המצויה בתוכם קודם שיבנה שיש לך חלק וזכות במצוה זו

או יובן בס"ד דארז"ל חנוך הבית לעתיד יהיה על ידי יחזקאל הע"ה וידוע בהמ"ק מכונה בשם פה תל שכל פיות פונים בו, ולז"א ולך אתן פתחון פה ר"ל מצות החינוך שהוא הפתוחה של הפה שהוא בהמ"ק אתן אותה לך שאתה תהיה מחנך אותו ופותחו בקרבנות של החנוך: