עוד יוסף חי; הלכות, ויחי ז

עניית חמשה אמנים הראשונים של הקדיש שהאדם רשאי לפסוק בתוך ברכה של ב"ש ושל יוצר לענות אותם הם הא אחר שמי' רבה, והב' אחר ויקרב משיחי' והג' אחר ואמרו אמן הראשון. והד' אחר אומרו דקודשא בריך הוא. והה' אחר ואמרו אמן השני. והכריעות של בעל הקדיש צריך לכרוע בכל מקום שעונין בו הקהל אמן, נמצא הם חמשה כריעות ונוהגין לכרוע ג"כ באמרו יתגדל מפני דכריעה זו נזכרה בדברי מרן ז"ל בס"י נ"ו סעיף ד':

ובענין הפסיעות שאחר הקדיש אין לפסוע אלא בקדיש תתקבל שאחר חזרת התפלה, כי הש"ץ לא פסע אחר החזרה וממתין עד אחר קדיש תתקבל, ואז פוסע ג' פסיעות ותעלה לו פסיעה זו לתפלת החזרה, וכל הנך תחנונים שאומרים אחר התפלה הוא כתפלה אריכתא, וכמ"ש בשלמי ציבור דף פ"ד בשם מטה יחידה וכתב שכ"כ הלבוש סי' קכ"ג והביאו מג"א סי' קי"ב אבל בקדיש שאינו אחר תפלת החזרה אין לפסוע ע"ש: