עוד יוסף חי; הלכות, בשלח ו

אע"ג דאמרינן כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה לא תקנו אנשי כנה"ג בברכה ראשונה של תפלת העמידה לומר מלך העולם מפני כי ברכה זו היא על שבחיו יתברך, כמ"ש רז"ל לעולם יסדר אדם שבחיו של הקב"ה ואח"כ יתפלל ולכן לא תקנו בה מלכות, וזה הכלל שאמרו רז"ל כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה לא נאמר אלא על ברכת הודאה על הנאה או על מצוה שקדשנו וצונו בה וכמ"ש מרן ז"ל בב"י בשם הרוקח ז"ל והביא דבריו בש"ץ דף קי"ג ע"ד ועיין שם בשם התוספות והרא"ש טעמים לזה הוא דרך דרש והעיקר כמ"ש:

ודע כי לפ"ד רבינו ז"ל בשער הכונות לכוין אלהינו אימא ואלהי אבותינו אבא אלהי האבות אב לאבהן, ומה שצריך לכוין אח"ז באמרו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב יתיישב הטעם שפיר מה שלא תקנו לומר מלך העולם: