נועם ירושלמי על יבמות י:ב:ה

שם מתניתין ניסת כו' ופטורה מן הקרבן ושלא כו' תצא וחייבת בקרבן יפה כח ב"ד שפטורה מן הקרבן כו' ואמר ר' יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת התיב ר' חגי קומי ר' יוסי ויהא כן בהורי' בשהורו ב"ד מותר לבוא על אשת איש: ולא עקירת הגוף הוא בשהורו עד חמש שנים אסור' מכאן ואילך מותרת ויהא כן בקילקול הקילקול דומה לאכילת חלב ודם בשהורו מותר לאכול חלב ודם:

[והנה הפ"מ פירש דר' יוחנן פליג דאין הלכה כר"ש ולית כאן פטורה אלא חייבת והנה כל דבריו דחוקים וכבר הבאתי בספרי נועם ירושלמי על זרעים (פ"ח דתרומות) הירושלמי (פ"ק ה"א) חברי' בשם שמואל יחיד משלם לרוב ציבור הוא מתניתא אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו מביא כשבה או שעירה ועיי"ש שהגהתי אמר ר' יוחנן אפי' כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו פטור עיי"ש אלמא דר' יוחנן סובר דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור עיי"ש]:

ע"כ נראה לי שהוא כמו דאמרינן ביבמות ו(ד' צ"ג) אמר זעירא ליתא למתניתין מדתני בי מדרשא דתני בי מדרשא הורו ב"ד ששקעה חמה ולבסוף זרחה אין זו הוראה אלא טעות וע"ז אמר ר' יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת (פי' משום דאין זה הוראה אלא טעות):

וע"ז אומר ויהא כן בהוריי' בשהורו מותר לבוא על אשת איש ולא עקירת הגוף היא בשהורו עד חמש שנים אסורה מכאן ואילך חייבת. והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נראה דפריך ויהא כן בהוריי' (כצ"ל) (פי' אמאי קאמר ר' יוחנן דליה כאן פטורה אלא חייבת ואמאי לא תהא כהוריי' ובהוראת ב"ד סובר ר' יוחנן דפטור (בהוריות שם) וע"ז משני בשהורו מותר לבוא על אשת איש (פי' איך איפשר שזהו הוראה דהא ב"ד לא הורו לבוא על אשת איש אלא רק מטעם דהאמינו לדברי העד אבל אם היו יודעים שהעד הוא משקר היו מורים לו לבוא על אשת איש א"כ אין זו הוראה אלא טעות) וכמו דאמרינן ביבמות (ד' צ"ב) אמר רבא תדע דטעות הוא דאלו הורו ב"ד בחלב ודם להתירא והדר חזו טעמא לאיסורא כו' לא משגיחין להו ואלו הכא דאתי עד א' שרינא אתי' תרי כו' וא"כ ה"נ אם היו באים ב"ד ומכחישים את העד לא היו מורין כן וא"כ הוא טעות וע"ז פריך ולא עקירת הגוף (פי' דלמה לתרץ דברי ר' יוחנן דע"כ אמר לית כאן פטורה אלא חייבת תיפוק לי' דהוי עקירת הגוף אם הורו מותר לבוא על אשת איש ובעקירת הגוף לא הוי הוראה ולא הוי תולה בהוראת ב"ד) וע"ז משני בשהורו עד חמש שנים אסורה מכאן ואילך חייבת (פי' דהא לא הורו אלא כל זמן שלא הוכחש העד אבל אם יוכחש העד או שיבוא הבעל בזה לא הורו א"כ הוי כמו שעד חמש שניםמותרת מכאן ואילך אסורה וע"כ לא הוי עקירת הגוף וע"כ צריך לומר דהטעם הוא משום שאין זה הוראה אלא טעות (ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' כ"ד) מה שהשגתי שם על הק"ע שכתב מי איכא למ"ד יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב שהוא טעות דהא איתא ביבמות (ד' צ"ב) ודילמא קא סבר יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב וכן אמרינן בהוריות (ד' ג') אמר ר"י זו דברי ר"י אבל חכמים אומרים יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב עליו ע"ש שהארכתי בזה):

וע"ז אומר ויהא כן בקלקול הקלקול דומה לאכילת דם וחלב והנה בזה נדחקו המפרשים הק"ע והפ"מ. ע"כ נראה לי לבאר עפ"י מה שביארתי בספרי נחלת יהושע (ס' כ"ד) דהא דפטור יחיד שעשה בהוראת בית דין אין הטעם משום דהוי אנוס אלא משום דהתורה פטרה יחיד שעשה בהוראת ב"ד עיי"ש שהארכתי בזה:

[וע"ז אומר ויהא כן בקלקול (פי' דאם היינו אומרים דהא דפטורה הוא מטעם דאנוסה היא ע"כ הוי ניחא שפיר הא דתנן הורו ב"ד להנשא הלכה וקלקלה חייבת בקרבן והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' י"ז) אלימא בת"ח בשלמא אכניסה ליחייב קסבר יכולני לבעול (פי' דהוי שוגג ולא אנוס דכיון דסמוך לוסתה אסור לבעול אע"ג דהוי מדרבנן אעפ"כ לא הוי אנוס אלא שוגג שהיה לו לפרוש) אמר רבא לעולם בסמוך לווסתה בת"ח לזו כו' אלמא אע"ג דהוי מדרבנן אעפ"כ לא הוי אנוס. וע"כ חייב קרבן וה"נ כיון שקלקלה ע"כ אינה פטורה מטעם אנוס וחייבת בקרבן כמו שמחוייבת קרבן על השוגג כיון דעשתה בעבירה ע"כ אינה פטורה מטעם אנוסה אבל כיון שאמר ר' יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת והטעם דלא הוי הוראת ב"ד אלא טעות וא"כ אם היה הפטור מטעם אנוס ע"כ אפי' לא הוי הוראה אלא טעות אעפ"כ כיון שהורו ב"ד א"כ הוי אנוסה וע"כ צריך להיות פטורה מקרבן אלא ודאי דאין הפטור מטעם שהיא אנוסה אלא דבעינן דווקא הוראת ב"ד ויחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור דילפינן מקרא וכמו דאמרינן בשבת (ד' צ"ג) וחד למעוטי יחיד שעשה בהוראת ב"ד וע"כ אינו פטור אלא דוקא בהוראה אבל כיון שאין זה הוראה אלא טעות ע"כ אמר ר' יוחנן לית כאן פטורה אלא חייבת וע"ז פריך ויהא כן בקלקול דא"כ אפי' קלקלה היינו אלמנה לכה"ג נמי תהא פטורה כיון דעל אלמנה לכה"ג ליכא חטאת רק על מה שהיא אשת איש א"כ לתנא דמתניתין שסובר דהוי הוראה א"כ יהא כן בקלקול נמי ואמאי חייבת וע"ז משני הקלקול דומה לאכילת חלב ודם כשהורו מותר לאכול חלב ואכל דם (כצ"ל) (פי' כיון שלא עשתה כמו שהורו לה ב"ד. ע"כ הוי כמו שלא עשתה בהוראת ב"ד וכמו שהורו לה ב"ד לאכול חלב ואכלה דם) ע"כ אף עפ"י דהטעם הוא לתנא דמתניתין משום הוראת ב"ד הוה גזה"כ ולא מטעם אונס אפ"ה אם קלקלה חייבת ודו"ק]: