נועם ירושלמי על תרומות יא:ה:ג

דף מ"ב וע"ג החולים ברשות כהן ר' ירמי' בעי קומי ר' זעירא עד כדון בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן ואפי' בתרומת גורנו א"ל מאן יימר לך בתרומת גורנו ר' יונה ור' יוסי ר' יונה כר' ירמי' ור' יוסי כר"ז מ"ד בתרומת גורנו נחלק אתי אתויי ולמ"ד בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן בלא כן אינו צריך זכי' וא"ל במזכה לו ע"י אחר:

[והנה תחילה נעתיק מה שכתבתי בס' נ"י (ס"ז) ואח"כ נבאר בזהמה שנראה לי כעת וזה לשוני שם ולי נראה שיהא תלוי קצת במה שפירש"י ותוס' בע"ג (דף ט"ו) ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה שרש"י פי' מזונותיו על ישראל ומסתמא מחיל הכהן ולפי פי' התוס' היינו דווקא אם מזונותיו על הכהן ובירושלמי (פי"א דתרומות) וע"ג החולים ברשות כהן ר' ירמי' בעי קומי ר' זעירא עד כדון בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן ואפי' בתרומת גורנו א מאן יימר לך בתרומת גורנו (פי' שאמר לו הא דתנן וע"ג החולים ברשות כהן זה אינו רק לענין שאינו עובר עליו על איסור הנאת כילוי של תרומה וע"ז הוא הפעולה ברשות כהן אבל לא לענין לצאת ידי חובת נתינה) וע"ז אמר לו עד כדון בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן וע"כ אינו צריך לצאת ידי נתינה דהא יורשה מכח אבי אמו ואינו רק אם יכול ליהנות וע"ז מהני ברשות כהן או שרשות כהן מהני אפי' לענין תרומת גורנו והוי כמו מחילה דמהני במקום נתינה:

וע"ז אמר לו ר' זעירא מאן יימר לך בתרומת גורנו דבתרומת גורנו בודאי דלא יצא ידי נתינה בזה וע"ז אמר אח"כ שם ר' יונה ור' אסי ר' יונה כר' ירמי' ור' אסי כר' זירא מאן דאמר בתרומת גורנו נחלק אתי אתויי ולמ"ד בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן בלא כן אינו צריך זכי' וא"ל במזכה לו ע"י אחר וכתבתי שם בספרי נ"י שהפי' הוא שהקשה לו דלמ"ד דהיינו רשות כהן אפי' בלא נתינה אפי' בתרומת גורנו א"ש דהוי כמו נתינה אבל למ"ד בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן בלא כן אינו צריך זכי' (פי' דס"ל דאפי' אם ירש מאבי אמו כהן אעפ"כ לא יצא עדיין ידי נתינת תרומה) וע"ז משני במזכה לו ע"י אחר וא"צ ליתן דהא ירש מאבי אמו כהן אלא דהזיכוי הוא לצאת ידי חובת נתינה]:

וכעת נראה לי להגיה בירושלמי ולהפוך הגירסא (כצ"ל) מ"ד בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן אתי אתויי (פי' אתי שפיר דהא ירש מאבי אמו כהן וע"כ יצא ידי נתינה נמי אבל למ"ד בתרומת גורנו א"כ אעפ"י שמחל לו הכהן. אעפ"כ איך יצא ידי חובת נתינת תרומה). וע"ז משני לו במזכה לו ע"י אחר והמפרש מהרא"פ נדחק בזה מאוד עיי"ש]:

וא"כ לפי מה שביארתי דבירש תרומה מאבי אמו כהן יצא בזה ידי נתינה וא"צ לאוקמי במזכה לו ע"י אחר וא"כ צריך לפרש הירושלמי (רפ"י דתרומות) דלא כמו שפירשתי בס' נ"י (שם). דאמרינן התם ר' בון בר חייא אמר קומי רשב"ל. אתי כמ"ד הפרשתו מקדשתו. ברם כמ"ד מתנתו מקדשתו בלא כן א"צ זכי'. א"ל במזכה לו ע"י אחר ושם פירשתי דקאי אהא דירש מאבי אמו כהן. ולא כפי' המפרש שם. והוא משום דמזה הירושלמי הוכחתי דאפי' בירש מאבי אמו כהן אינו יוצא ידי נתינה רק במזכה ע"י אחר. אבל לפי מה שנראה לי כעת להפוך הגירסא ע"כ צריך לפרש כפי' המפרש דקאי אהא דסמוך לי' דאכל תרומת חבר משלם לחבר תרומת ע"ה משלם לע"ה ולא נמצא מוסר טהרותיו לע"ה. כיצד הוא עושה נותן שתיהן לכהן חבר. ונוטל דמי אחת מהם ונותן לכהן עם הארץ. וע"ז אתי כמ"ד הפרשתו מקדשתו. ברם כמ"ד נתינתו מקדשתו. א"כ איך יוצא ע"י מה שנותן לכהן חבר הא אכל משל ע"ה וע"ז משני במזכה לו ע"י אחר כמו שפי' המפרש: