נועם ירושלמי על סוכה א:א:ד

ר' הושעי' בעי הביא נסר ונתנו ע"ג חולי' של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר יש כאן כ' אמה (והוא ט"ס וצ"ל אין כאן כ' אמה) אם ימוד מן הקרקע יש כאן כ' אמה (כצ"ל) מה את עביד לי' כאויר פסול כסכך פסול אין תעבדיני' כאויר פסול פוסל בשלשה טפחים אין תעבדיני' כסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות (פי' דמיבעי' לי' אם הניח נסר בסוכה ומן הנסר אינו גבוה למעלה מכ' ומשאר הסוכה הוא גבוה למעלה מכ' אמה. וע"כ מיבעי' לי' אם הוא כסכך פסול ופוסל בד' טפחים או בד' אמות או שהוא כאויר ופוסל בג' טפחי') (והוא כמו שכתבו התוס' בסוכה (ד' ט') מה שנחלקו רש"י ור"ת בסוכה שתחת סוכה דלרש"י אם סוכה העליונה למעלה מעשרים פוסל התחתונה אבל ר"ת סובר דאפי' העליונה למעלה מעשרים אמה לא מיפסיל התחתונה ולא חשיב כסכך פסול לפסול התחתונה ויש לחלק) ודו"ק:

וע"ז אומר ר' יוסי ב"ר בון בשם חזקי' מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות שלא בא אלא להיתירה של סוכה (פי' הק"ע שלא בא אלא להיתירה של סוכה דה"ל דופן סוכה דאמרינן דופן עקומה ואף סכך זה מן הדופן) והפ"מ כתב ר' יוסי ב"ר בון כו' אגב דאיירי בסכך פסול מייתי הא דחזקי' דקאמר טעמא מפני מה אמרו כו' שלא בא אלא להיתירה של סוכה כלומר שלא בא הסכך פסול לפסול אלא לפי שיעור היתירה של סוכה דקסבר כמ"ד שיעור הכשר סוכה בד' אמות שיעור הכשירה כך שיעור פיסולה עכ"ל. והנה דבריהם דחוקים למאוד:

ע"כ נראה לי שהפי' הוא הא דאמר ר' יוסי ב"ר בון בשם חזקי' מפני מה אמרו סכך אינו פוסל אלא בד' אמות שלא בא אלא להיתירה של סוכה.

[והוא כמו דאמרינן בב"ב (דף קס"ב) הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול פחות מכאן כשר היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר נמצא אחד מהם קרוב או פסול תתקיים עדות בשאר מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקי' מילאוהו בקרובים כשר ואל תתמה שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה פי' שאל תתמה שאף שאם הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול אעפ"כ אם מילאוהו בקרובים כשר אל תתמה ע"ז שאף בסוכה הדין כן שאויר פוסל בשלשה ואם מילאוהו בסכך פסול כשר עד ארבעה וה"נ שאף אם הרחיק שני שיטין מן הכתב פסול אעפ"כ אם מילאוהו בקרובים כשר: והכי איתא בירושלמי (פ"א דגיטין ה"ד) שטר שחתמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר ויעשה כהרחק עדות ויהא פסול (פי' דאמאי הועיל המילוי של עדים פסולים ויעשה כהרחק עדות פי' כהרחק שני שיטין ויהא פסול ומשני לית יכיל דאמר ר' יסא בשם ר' ירמיה פסולין אין נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו שלשה טפחים (פי' מחמת שלא באו העדים להעיד לא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה משום שלא באו אלא להכשירו של ג' טפחים פי' שלא יהיו מרוחקין שני שיטין מן הכתב והכי אמרינן (בפ"ט דגיטין ה"ז) מיחלפא שיטתיה דר' בא תמן אמר ר' בא בשם ר' ירמיה עדים פסולים אין נעשין כהרחק פדות שלא בא אלא להכשירו של גט כו']:

וע"ז אומר אהא דאמר ר' הושעי' בעי אם הביא נסר ונתנו על גבי חולי' של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר אין (כצ"ל) כאן כ' אמה אם ימוד מן הקרקע יש כאן (כצ"ל) מה את עביד לי' כאויר פסול כסכך פסול אין תעבדיני' כאויר פסול פוסל בג' טפחים אין תעבדיני' כסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות וא"כ קא מיבעי' לי' דסכך שהוא למעלה מעשרים אם יש לו הדין של סכך פסול וא"כ פוסל בד"א ואם יש לו הדין של אויר פוסל בג' טפחים וע"ז אומר ר' יוסי ב"ר בון בשם חזקי' מפני מה אמרה סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות שלא באו אלא להיתירה של סוכה (פי' דמקשה דאיך יוכשר ע"י סכך פסול כיון דאויר פוסל בג' א"כ איך יוכשר ע"י סכך פסול עד ד' אמות ע"ז אומר שההכשר של סכך פסול הוא רק שלא יהי' הסוכה מופסקת ע"י אויר ואויר פוסל בג' טפחים ע"כ אם ממלאים אותן בסכך פסול וא"כ ממלא את האויר ולא הוי הפסק ע"כ אינו פוסל אלא בד"א. והא דאמר חזקיה הכא בירושלמי הוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בב"ב (דף קס"ב) מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקיה מילאוהו בקרובים כשר ואל תתמה שהרי אויר פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה וא"כ כיון דכל הטעם דאויר פסול אינו פוסל רק בד"א יותר מאויר הוא מחמת שסותם וממלא את האויר ואם כן למעלה מכ' כיון דלא שנית בו עיני' אם כן הוי ודאי כאויר ופוסל בשלשה]:

וע"ז אומר אמר ר' מיישא ותמיה אנא היך רב הושעי' צריכה לי' ופי' דמאי מיבעי' לי' אם הסכך שהוא למעלה מעשרים הוי כסכך פסול או כאויר דאם הוא אויר פוסל בשלשה דמאי נ"מ כיון שהוא יושב על הנסר א"כ הוא באויר מחיצות של תוך כ' דתנינן תמן המשלשל דפנות מלמעלה למטן אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה ואמר ר' בא בר ממל בשאינו יושב ואוכל בצלן של דפנות אבל אם הי' יושב ואוכל בצלן של דפנות כשר וא"כ ה"נ הרי ממקום שיושב אין כאן כ' וא"כ הוא כשר כו' וע"ז משני ולא דמי כרמלית היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים: ברם הכא התורה אמרה בסוכות תשבו מקרקע סוכה את מודד כ' אמה:

והנה מהירושלמי הזה יש לדחות ראי' הרמב"ן והובא ברא"ש בפ"ק דסוכה שהוכיח דהלכ' הוא דבאמצע פסול סכך פוסל בד' טפחים דלרב דאמר בין באמצע בין מן הצד בד' אמות א"כ טעמא לאו משום דופן עקומה דהא אפי' באמצע דליכא למימר דופן עקומה הוי נמי שיעורו בד' אמות כדאמר בגמ' כו' הילכך ע"כ הילכתא כמ"ד באמצע בד' ומן הצד בד"א משום דופן עקומה דסוגי' דכולי הגמ' דאמרו דופן עקומה דאמרינן בריש מכילתין מאי קמ"ל דאמר דופן עקומה תנינא כו' ואמרינן נמי (ד' ו') כי גמירי הלכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה כו' והר"ן כתב שאין ראיתו מכרעת וכמו שכתב בחידושיו.

ולי נראה דאיפשר לומר לענין שאם היה הסכך למעלה מעשרים ועמוד בתוכו דאעפ"י דאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אעפ"כ סכך שהוא למעלה מעשרים הוי כאויר כיון דלא מתחזי ופוסל בג' טפחים כמו אויר כמו דאמר הכא בירושלמי מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד' שלא בא אלא להיתירה של סוכה אבל אי אמרינן דופן עקומה אעפ"י שכתב רש"י שבאויר לא שייך דופן עקומה דהא הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה ומפני שדופן עקומה שאנו רואים שהסכך הוא מן הדופן והדופן עקומה א"כ יש לומר אף בלמעלה מעשרים דופן עקומה דהא מ"מ יש כאן סכך. וכן אמרינן בש"ס דילן בסוכה (דף ד') היה גבוה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כו' ומן הצד אם יש משפת איצטבא לכותל ד"א פסולה פתות מארבע אמות כשירה מאי קמ"ל דאמרינן דופן עקומה תנינא מהו דתימא התם הוא דחזי לדופן אבל הכא דחזי לדופן אימא לא קמ"ל וא"כ יש נ"מ לענין דופן עקימה ויש לדחות ודו"ק]: