נועם ירושלמי על שבועות ח:א:ט

עוד שם אם בעליו עמו לא ישלם מהו שישבע ר' זירא אמר נשבע ר' חיננא ור' לא תריהון אמרין אינו נשבע מתניתא מסייע לר' חנינא ולרבי לא שבר שבוי' ומתה שהן פטורין בנושא שכר והשוכר והשואל בבעלים פטור שלא בבעלים חייב אבידה וגניבה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כש"כ בשואל בבעלי' פטור שלא בבעלים חייב מאן דמר פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם:

והנה הס"מ נדחק בזה מאוד וראיתי להנתיבות בחו"מ (סימן רצ"א) שכת' על הקצה"ח שנסתפק אם חייב שבוע' השומרין בבעלים וכתב שחייב והא שמצא ראי' בירושלמי פ' בתרא דשבועו' פלוגתא דר' זירא אמר נשבע ור' חנינא אמר פטור עי"ש ג"כ אין ראי' דשם לענין שבועה שלא פשעתי בה מיירי ומאן דפוטר הוא משום דסובר דפשיעה בבעלים פטור ועי"ש במפרש שכן מוכח כל הסוגיא שם ואדרבא מוכח משם ראיה להיפוך דמוכח שם דאלו הי' פשיעה חייב הי' חייב שבועה אלמא דמדין שבועה לא אימעיט לפי"ז משמע דשבועה שאינה ברשותו שהוא עיקר שבועת שומרין דחייב לישבע כיון דאם הוא בעין ודאי דחייב להחזיר משא"כ שבועה שלא פשעתי שפיר קאמר בירושלמי דפטור כיון דה"ל פשיעה בבעלים ופטור וכתב שם הנתיבות ואגב אפרש קצת דברי הירושלמי שם ובעל פני משה לא ירד לעומקו וזה לשון הירושלמי שם מתניתא מסייע לר' חנינא בשבורה ומתה שהן פטורין בנושא שכר השואל שלא בבעלים חייב בגניבה ואבידה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כש"כ דבשואל חייב מאן דמר פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם (פי' דהך תנא דבריית' ס"ל דשוכר כשומר חנם דמי כדמוכח מסיפא דברייתא וכמו שפי' בעל פני משה בעצמו) ולזה מקשה לר' זירא דס"ל שנשבע דהא ע"כ מה דנקט בברייתא גניבה ואבידה שהן חייבין בשוכר ע"כ בגניבה ואבידה דפשיעה דהא שוכר כשומר חנם וכיון דפשיטא לר' זירא דשואל בבעלים ישבע שלא פשעתי אע"ג דבבעלים ליכא ק"ו דברייתא וע"כ ס"ל מסברא דפשיעה חייב מטעם מזיק א"כ קשה לי' צריכא שישלם (פי' דלמה צריך לק"ו שישלם השואל בפשיעה שלא בבעלים הא בפשיעה משלם אפינו בבטלי' אף ע"ג דליכא ק"ו) והמפרש דחק עצמו בחנם כו' עיי"ש

אך שלפי"ז קשה דמנין פשיטא לי' דשוכר כשומר חנם ואם מסיפא דברייתא הא אדרבא אמרינן אח"כ מתניתא מסיי' לר"ז כו'.

ולי נראה דיש ט"ס בירושלמי ונתחלפו השורות (וכצ"ל) מתניתא מסייע נר' חנינא ולרבי לא שבר שבוי' ומתה שהן פטורים בנושא שכר והשואל בבעלים פטור והיא ט"ס ואינו ענין לכאן וע"כ צ"ל שלא בבעלים חייב ואח"כ צריך לגרוס כלא בבעלים חייב בבעלים פטור (פי' דמדלא קאמר רק קל וחומר שלא בבעלים דחייב כשומר שכר והשוכר בגניבה ואבידה (דהאי ברייתא סברה דשוכר כנושא שכר) מכש"כ דחייב בשואל שלא בבעלים ואמאי לא תנא ק"ו בשואל בבעלים נמי כגון בפשיעה שיהא חייב אפי' בבעלים משומר חנם דמה שומר חנם שפטור מגניבה ואבידה חייב בפשיעה בבעלים שואל לא כש"כ וע"ז אומר שלא בבעלים חייב בבעלים פטור (פי' אפי' מפשיעה נמי דאל"כ ליעבד ק"ו אפי' בבעלים נמי) וע"ז משני פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם (פי' דבזה פשיטאליה שנשבע על הפשיעה בשואל אפי' בבעלים דפשיעה אינו רק מצד מזיק ועל זה לא צריך למיעב' ק"ו צריכא לי' שישלם] (פי' ועיק' הק"ו הוא שישלם על האבידה וגניבה בשואל בשלא בבעלים אבל בפשיעה ודאי חייב וע"כ לא קאמר על זה ק"ו אבל לעולם כ זירא דאמר נשבע וע"ז אומר מתניתא מסייע לר' זירא שואל שהחמירה התורה עליו בבעלי' פטור ושלא בבעלים חייב ונושא שכר שהקילה התורה עליו לא כש"כ בבעלים פטור שלא בבעלים חייב אין תימר לשבועה איצטריכא לי' ניתני בנושא שכר והשוכר דמוכח דסברא דשוכר כשומר חנם מדלא קאמר רק בנושא שכר וא"כ אמאי לא עביד ק"ו דפטור בבעלים בשוכר הוי לא צריכה אלא לתשלומין (פי' שלא נצרכה אלא לתשלומין אבל לענין אם נשבע שלא פשע בזה ודאי אפי' בבעלים ג"כ נשבע כמו שסובר ר' זירא):

עוד שם וקשי' על הא דר' זירא שואל אם בעליו עמו ישבע אין בעליו עמו ישלם (פי' לר' זירא דצריך לישבע שלא פשע אפי' אם בעליו עמו) נושא שכ' אם בעליו עמו ישבע אין בעליו עמו ישלם (כצ"ל) שומר חנם בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו נשבע (פי' לר' זירא דאפי' בעליו עמו צריך נמי לישבע אמרת דברים שהשואל משלם נושא שכר נשבע דברים שנושא שכר נשבע שומר חנם יהא פטור מה את מתני בשומר חנם כשהבעלים עמו (פי' מה מהני בשומר חנם כשהבעלים עמו דהא מ"מ נשבע):

עוד שם ואית דבעי מתני מה את מתני בשומר חנם ונושא שכר בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו והוא תמוה דהא בשאין הבעלים עמו נושא שכר חייב בגניבה ואבידה ושומר חנם פטור והפ"מ נדחק בזה עוד שם א"ר אבין על כל דבר פשע גם בזה נדחק הפ"מ מאוד

ע"כ נראה לי שיש כאן ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) ואית דבעי מה את מתני בשומר חנם ושומר שכר (פי' דבשומר שכר יש קולא כשהבעלים עמו דפטור מגניבה ואבידה ובשומר חנם ליכא קולא כלל כיון דמ"מ נשבע והא דאמר בין שהבעלי' עמו צ"ל אח"כ:

וע"ז אומר אמר ר' אבין על כל דבר פשע (ובכאן צ"ל בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו) פי' דבעל כל דבר פשע פליגי בה ב"ש וב"ה אם חייב על שליחות יד משחישב בה ולב"ה אינו חייב עד שישלח בה יד וא"כ קאי על שליחות יד. ובשליחות יד צריך לישבע בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו וכמו שכתב הנתיבות (ס' רצ"א ושם) דאפי' בעליו עמו מ"מ דין שומר עליו להיות חייב בשליחות יד כדין שומר וכתב שם שאח"כ מצא בב"י (ס' ס') ומבואר שם דאפי' בשמירה בבעלים חייב בשליחות יד ובשבועה שלא שלח בה יד:

וא"כ יש נ"מ בין שומר שכר לשומר חנם כשבעליו עמו לענין שליחות יד וכמו דאיתא בירושלמי לקמן ר' אלעזר בשם ר' הושעי' נאמר שליחות יד בשומר חנם ונאמר שליחות יד בשומר שכר לא דמי שליחות יד שנאמרה בשומר חנם לשליחות יד שנאמר בנושא שכר שליחות יד שנאמרה בשומר חנם אינו חייב עד שימשוך שליחות יד שנאמרה בשומר שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו עליו חייב כו' וכן מסיק שם לאיזה דבר נאמרה שליחות יד בשומר שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו חייב (ועיין בב"מ ד' מ"א):

וע"ז אמר ר' אבין על כל דבר פשע ובכאן צ'"ל בין שהבעלים עמו ובין שאין הבעלי ם עמו (פי' שבשליחות יד מחוייב אפי' כשהבעלים עמו וא"כ יש קולא בשומר חנם אפי' כשה כשהבעלים עמו כיון דחייב על שליחות יד וכן צריך לישבע שלא שלח בה יד וא"כ בשומר חנם אינו חייב עד שימשוך ובנושא שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו עליו חייב וע"כ הביא אח"כ כל הסוגי' דשליחות יד ובב"מ (ס"פ המפקיד ושם) איתא וב"ה מה מקיימין כל דבר פשע יכול אין לי אלא הוא כו' וסמך על שמבואר הכא כל הסוגי' דשליחות יד ומה שכתבו שמצאו מה שחסר בדפוס בירו' מכתיבת יד אינו חסר רק שסמך אהא דהכא איתא כל הסוגי'] והוא מפני שצריך לבאר מה דאמר ר' אבין על כל דבר פשע בין שהבעלי' עמו בין שאין הבעלים עמו ושזהו החילוק אם בעליו עמו בין שומר חנם לשומר שכר וע"כ הביא בכאן כל הסוגי' דשליחות יד ודו"ק: