עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנועם ירושלמי על שבועות

נועם ירושלמי על שבועות ז:א:ה

Noam Yerushalmi on Shevuos 7:1:5 (Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5) · נועם ירושלמי על שבועות · free full Hebrew text

Open in the reader →

עוד שם אמר ר' אלעזר כשתבעו בעדים יכול מימר לי' נתתי לך שכרך ויש כאן חסרון הניכר (וכצ"ל) דדווקא בשכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים יכול מימר לי' נתתי לך שכרך והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' מ"ה) אמר רב מנשיא כו' לא שנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך אמר ר' יוחנן אין אומר בממון מאחר מאחר דיכול לומר לי' לא שכרתיך יכול מימר לי' שכרתיך ונתתי לך שכרך ואיפשר לומר דכיון דבעה"ב טרוד בפועליו ע"כ לא אמרינן מיגו וכמו שהקשו התוס' בשבועות (ד' מה) בד"ה מתוך תימא מה מועיל כאן מיגו דלא שייך מיגו אלא לענין כלא לחושדו שמשקר במזיד אבל הכא שפיר מהימנינן לי' דודאי הוא סבר שפרע אלא שאנו תולין ששכח לפי שטרוד בפועליו כו' דהא ר' יוחנן אית לי' מיגו לעיל (פ"ו דשבועות ה"א) ר' ור' יוחנן תריהון אמרין והוא שהלוהו בעדים אבל אם הלוהו שלא בעדים יכול מימר לי' הלויתני ונתתי לך מחצה):

עוד שם מתניתא פליגא על ר' אלעזר במה דברים אמורים כשזה אומר נתתי וזה אומד לא נטלתי נתתי לך ככרך והוא אומר לא נטלתי שכרתני הוא אומר לא שכרתיך המוציא מחבירו עליו הראי'

והנה הפ"מ הגיה כפי התוספתא דבקציצה אמרינן המוציא מחבירו עליו הראי' ולי נראה דהירושלמי חולק על הכ"ס דילן ואינו מחלק בין קציצה להא דקציצה מדכר דכירי אינשי וכמו שהביא הש"ס דילן בשבועו' (ד' מו) דלקמן מוכח דאפי' בקציצה נמי תיקנו דהשכיר נשבע ונוטל ולא ס"ל להירושלמי כהש"ס דילן דאתי כר' יהודה:

והא דאמר מתניתא פליגא על ר' לעזר במה דברים אמורים כשזה אומר נתתי וזה אומר לא נטלתי נתתי לך שכרך והוא אומר לא נטלתי (פי' שתחילה אמר לו בעה"ב ששכרו ונתן לו שכרו ובכה"ג אמרינן מיגו דאין שור שחוט לפניך כיון שתחילה לא תבעו הפועל אלא הבע"ב בעצמו הודה) וכמו שביארתי לעיל דאמר ר' יוחנן אין אומר בממון מאחר מאחר דו יכיל מימר לי' לא שכרתיך יכיל מימר לי' שכרתיך ונתתי לך שכרך היינו מיגו דהי' יכול לומר לו טענה אחרת אבל מיגו דאם לא הודה לו תחילה ששכרו אמרינן בכה"ג מיגו וע"כ אומר דאם אומר נתתי לך שכרך (צ"ל) שכרתיך ונתתי לך שכרך שכרתני והוא אומר לא שכרתיך המוציא מחבירו עליו הראי' וע"ז אומר וקשי' אם באומר בעדים שכרתני והלה אומר לא שכרתיך (פי' אם מיירי בעדים א"כ איך אומר והלה אומר לא שכרתיך אלא ודאי דאפי' בלא עדים נמי אין נאמן במיגו דאין אומרים בממון מאחר וכמו שביארתי) ולקמן בסמוך יתבאר עוד בזה: