נועם ירושלמי על שבועות ה:ג:ב
Noam Yerushalmi on Shevuos 5:3:2 (Noam Yerushalmi on Shevuot 5:3:2) · נועם ירושלמי על שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ג) היו חמשה תובעין אותו ואמרו לו תן לנו פיקדון שיש לנו בידך כו' ובגמ' יכול אף בשבועת הפיקדון כך לא עשה המושבע כנשבע אמר ר' לעזר לית כאן אלא אף בשבועת הפיקדון נעשה המושבע כנשבע וכתב הפ"מ בת"כ היא שנוי' בדברי ר"ש דמייתי לה בפרקין דלעיל ר"ש אומר חייב כאן וחייב בפיקדון מה פקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון לא אם אמרת בפקדון שלא עשה בו המושבע כנשבע קאמ' הש"ס עלה יכול אף באמת כן לר' שמעון לא עשה מושבע מפי אחרים בפקדון כנשבע מפי עצמו אמר ר' לעזר לית כאן דלא היא ובטעות נשנה הכי אלא אף בפקדון נעשה המושבע כנשבע דמכדי בג"ש ילפי מהדדי כמו דילפינן לעדות בנשבע מפי עצמו ופקדון ה"נ ילפינן פקדון מעדות למושבע מפי אחרים כו' (והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' ל"ד) דמחכו עלה במערבא דקתני מה לפקדון שכן לא עשה בו מושבע כנשבע כו' מכדי מושבע מפי עצמו בעדות לר"ש מנא לי' דגמר מפיקדון פיקדון מושבע מפי אחרים נגמר מעדות).
ולי נראה דנדפס בט"ס אחר המשנה דהיו חמשה תובעין אותו כו' וצ"ל קודם המשנה וקאי אמתניתין (ה"ב) דתנן השביע עליו חמשה פעמים בין בפני ב"ד בין שלא בפני ב"ד וכפר חייב על כל אחת ואחת אמר ר' שמעון מה טעם מפני שיכול לחזור ולהודותוסובר הירושלמי דכיון דקתני השביע עליו חמשה פעמים כו' משמע דמושבע מפי אחרים וכמו דאיתא בב"ק (ד' ק"ו) מתיב רב המנונא השביע עליו חמשה פעמים כו' קפץ לא מצית אמרת השביע עליו קתני וכתבו התוס' ותימא דלעיל קתני משביעך אני ומוקי לה בקפץ ויש לומר דהשביע עליו משמע ע"י ב"ד אבל משביעך אני משמע שקפץ והשביעו וא"כ כיון דקתני השביע עליו חמשה פעמים משמע שהאחר משביעו וע"ז קאמר ר"ש מה טעם כו' וא"כ מוכח דסובר ר"ש דמשביע ע"י אחרים חייב וע"ז מביא הברייתא וצ"ל מה לשבועת הפיקדון לא עשה מושבע כנשבע ומזיד כשוגג תאמר בשבועות העדות שעשה בו המושבע כנשבע ומזיד כשוגג כו' וע"ז אומר ר' לעזר לית כאן (פי' הא דאיתא בברייתא לא עשה בו מושבע כנשבע דהא ממתניתין מוכח דסובר ר"ש דעשה בו המושבע כנשבע דהא תנן השביע עליו חמשה פעמים כו' וע"ז קאמר ר"ש מה טעם כו' וע"ז אמר ר' לעזר לית כאן פי' הפירכא דמושבע כנשבע אלא דלא קאמר רק מה לפיקדון שכן לא עשה בו מזיד כשוגג וכמו דאיתא בשבועות (ד' ל"ז) אמר להו רבא בר איתי לרבנן מאן תנא שבועת הפיקדון לא ניתן זדונה לכפרה ר"ש והוא משום דגמר לה ממעילה עיי"ש אבל הא דאיתא בברייתא מה לפיקדון שכן לא עשה בו המושבע כנשב' לית כאן אלא אף בשבוע' הפיקדון נעשה בו המושבע כנשבע (והפ"מ לא ביאר כל זה) ודו"ק: