נועם ירושלמי על שבועות ג:ד:ז

שם הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביוה"כ אילו מי שעשה כולם בהעלם א' כלום חייב אלא אחת על כולן אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כל אחת ואחת ועיין בספרי נועם ירו' (פ"ג דב"ק ה"ד) מה שביארתי ע"ז ושם הגהתי והא שאומר הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביוה"כ (פי' דביוה"כ לא מיחייב על הוצאה דאל"כ איך אמר ר"מ בכריתות (ד' י"ד) אם הי' שבת והוציאו בפיו חייב ואמאי לא מיחייב משום יוה"כ. וכמו דאמרינן בכריתות (ד' י"ד ושם) וניתני אם הוציאו חייב מ"ש קתני אם הי' שבת אמר רפרם עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכפורים:

וע"ז אומר אילו מי שעשה כולם בהעלם א' כלום חייב אלא אחת על כולן אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כל אחת ואחת והפ"מ נדחק בזה (והוא ט"ס וצ"ל) אילו מי שעשה כל אחת בפני עצמה שמא אינו חייב על כל אחת ואחת אילו מי שעשה בהעלם א' כלום חייב אלא אחת על כולן (פי' אם היה עושה מלאכה בשבת ויוה"כ הי' חייב על כל אחת ואחת. וע"כ כיון שהם חלוקים אפי' עשאן כולם בהעלם אחד כלום חייב אלא אחת. א"כ כיון שחייב שתים ניחא הא דקאמר ר"מ אם היה שבת והוציאו בפיו חייב אף שיש עירוב והוצאה ליוה"כ אעפ"כ קאמר ר"מ אם הי' שבת והוציאו חייב אף משום שבת (והוא כמו דמשני בכריתות (שם) דילמא יש עירוב והוצאה ליוה"כ והכי קתני אם היה שבת והוציא חייב אף משום שבת ויום הכפורים (ודלא כמו שנדחק הפ"מ)]: