נועם ירושלמי על שבת ז:א:טו

עוד שם ניחא שבת שבאו לה ימי החול בינתים (פי' והוי ידיעה לחלק) גבי נדה מאי אית לך אמר ריש לקיש תיפתר בנדה קטנה שבאו לה ימי הפסק טהר' בינתים וא"כ הוי ידיעה לחלק. וכן משני בש"ס דילן בכריתות (דף י"ז) אמר רבא כגון שבא עלי' וטבלה וראתה וחזר ובא עלי' וטבלה ומה שהקשה הק"ע על הא דאמר בנדה קטנה היינו משום דאם בנדה גדולה ע"ב אי ימים שבינתים הוין ידיעה לחלק א"כ אמאי לא נודע לו שחטא. ובשלמא בשבת הי' שוגג אח"כ במלאכה שמלאכה זו מותרת אבל בנדה כיון שידע שהיא נדה א"כ נודע לו שחטא. וע"ז אומר בנדה קטנה והי' שוגג ששומרת יום מותר וכמו דאיתא (פ"ק דהוריות) שטעה בשומרת יום וע"כ אומר בנדה קטנה דהיינו שומרת יום:

[עוד שם ר"א בר"ש אומר כך שאלו בא על נדה אחת חמש בעילות כו' חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת (כצ"ל) א"ל חייב על כל אחת ואחת וקשי' אילו קצר וקצר כו' כלום הוא חייב על כולן אלא אחת ר' אחא כו' מקשה לה ולא כן אמר ר' שמואל כו' הדא הלכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת (פי' אפילו לתנא דמתניתין ששאלו לענין שבתות כגופין דמי אמר ר' שמואל הדא הלכתא כר"א ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת). וא"כ ה"נ לר"א בר"ש לענין הבא על הנדה דחייב שתים ה"נ בקצר וקצר כיון דלא עבדינהו בבת אחת חייב שתים לר"א ורבנן לא סברי הכי דהא אפילו לתנא דמתניתין נמי אמר ריב"ח כל הדא הלכתא כר' אליעזר כו' אמר ר' יוסי קיימתי' כיי דמר ר' אחא בשם ר' חנינא לית כן (פי' שאינו כן אלא לתנא דמתניתין רבנן מודו לר"א. וע"כ מקשה על ר"א בר"ש דא"כ קצר וקצר כו' נמי יהא חייב על כל אחת ורבנן לא סברי הכי):

כרבנן הוא וט"ס וצ"ל) רבנן דקסרין בשם ר' חנינא כל הדא הלכתא דר"א הוא וכל דיפוק מינה הלכה כולה כר"א (פי' דר"א סובר דשבתות כגופין דמי וע"כ חייב על כל שבת בשגגת מלאכות). וע"כ צריך לומר לפי"ז דאת נותן שגגות מלאכות על זדון שבת. וע"כ צריך להיות בהיפוך דאת נותן שגגת מלאכות על זדון שבת ע"ז אומר וכל דיפוק מינה (פי' כל מה שיהי' מוכח מזה הוא רק לר"א אבל רבנן לא סברי הכי) ודו"ק]: