נועם ירושלמי על שבת יא:ה:ה

שם סלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה פחות מיכן מותר מה בין סלע מה בין ספינה ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא ולאו כרמלית היא כלום מותר לטלטל בכרמלית אלא בארבע אמות אמר ר' אילא על רישה סלע שבים גבוה פשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא ארבע אמות פחות מיכן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה ומטלטלין בה עד בית סאתים והנה המפרשים הק"ע והפ"מ פירשו בדוחק:

ע"כ נראה לי להגיה (וכצ"ל) סלע שבים גבוה י' טפחים אין מטלטלין מתוכה ולא מן הים לתוכה פחות מכאן מטלטלין ובכאן (צ"ל) הא דאיתא לקמן ומטלטלין בה עד ביה סאתים וכן הוא בש"ס דילן בעירובין (דף ס"ז) והא דקאמר מה בין סלע מה בין ספינה נתחלפו השיטות (וצ"ל אח"כ). וע"ז פריך ולאו כרמלית היא כלום מותר לטלטל בכרמלית אלא ארבע אמות (והוא שהירושלמי מפרש דהאי ומטלטלין בה עד בית סאתים היינו לטלטל בתוכה כיון שהיה סבור דאסיפא קאי) וע"כ פריך איך מותר לטלטל עד בית סאתים הא הוי כרמלית ואיך מותר לטלטל בכרמלית יותר מד' אמות וע"ז משני אמר ר' אילא על רישה (פי' רישא דברייתא דהיינו אם הסלע שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. וע"ז אומר עד כמה מטלטלין עד בית סאתים אבל יותר מכאן נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות פחות מכאן מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה (והא דקאמר ומטלטלין בה עד בית סאתים כבר כתבתי שהוא וט"ס) וצריך לגרוס תחילה):

וע"ז אומר ר' בון בר חייא בעי מעתה שתי כרמליות סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו (פי' דאם הוא פחות מעשרה מטלטלין מתוכה לים ומן הים לתוכה וא"כ שתי כרמלית סמוכות זו לזו מטלטלין מזו לזו) אמר ר' חנניה בריה דר' הלל מכיון שהים מקיפה מכל צד כמו שכולה כרמלית אחת (ובכאן צריך להגיה) מה בין סלע מה בין ספינה (פ'' דמקשה דאמאי בסלע אמרינן דאם הוא יותר מבית סאתים אין מטלטלין בתוכה יותר מד' אמות משום שכיון שהוא בתוך המים והמים מקיפין אותה נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא ארבע אמות ואמאי בספינה מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ') איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' וכתבו התוס' ביתירה מבית סאתים איירי כדפירש בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה או לא אבל בפחות מבית סאתים לכ"ע הוי מחיצה ומטלטל בה וע"ז מקשה מה בין סלע מה בין ספינה דסובר הירושלמי כמו רב דמטלטל בה אפי' יותר מבית סאתים וע"ז משני ספינה עולה ויורדת סלע במקומה היא (פי' דספינה מחמת שהיא עולה ויורדת א"כ אין המים מקיפין אותה וע"כ אמרינן דמחיצותי' הוי כמחיצות הנעשות לדירה). משא"כ סלע שבים שקבוע בים ע"כ כיון שהמים מקיפין אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים:

[עוד נראה לי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן ויתבאר במה דאמרינן בירושלמי (ספ"ה דעירובין) ר' יוסי בשם ר' יעקב בר אחא כו' ר' אחא מטי בה בשם שמואל אחורי הגגים מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כורים ר' מאיר אומר מטלטלין בהן עד בית סאתים. א"ר יוסי בר בון מילתא דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כורים היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה:

וביארתי שם דהא דקאמר ר"מ אומר מטלטלין עד בית סאתים הוא משום דשמואל סובר דכיון שסובר ר"מ דכל גגות העיר רשות אחת א"כ אין הדיורין עולין למעלה דאל"כ היה כל גג וגג רשות בפני עצמו כמו בבתים וע"כ כיון דאין הדיורין עולין למעלה לר"מ. א"כ הוי אחורי הגגין דהיינו המחיצות של הגגין כמו שלא הוקפה לדירה אבל לרבנן שאומרים דכל א' וא' רשות בפני עצמו וא"כ הדיורים עולים למעלה ע"כ הוי כמחיצה שהוקפה לדירה ע"כ ודאי מטלטלין בה יותר מבית סאתים. וע"ז אומר מילתיה דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים (פי' לר"מ אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים דהוי כמחיצות שלא הוקפה לדירה) רב אמר מטלטלין בה אפי' כור ואפי' כורים (פי' דפליג על שמואל ואומר דאפי' לר"מ שסובר דכל גגות העיר רשות אחת אפ"ה מטלטלין בה אפי' כור אפילו כורים והא דאין דיורים חלוקים למעלה היינו כמו שפירש"י בעירובין (ד' פ"ט) דמפני שאין תשמישן תדיר ע"כ אין בהם חילוק רשות אבל באמת אפי' לר"מ מטלטלין בה אפי' כור אפי' כורים) וע"ז אומר מילתיה דרב פליגא עילוי' דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים (פי' לר"מ) ורב אמר מטלטלין בה אפי' כור אפי' כורים ופי' אפילו לר"מ) דלא כהק"ע והפ"מ שנדחקו בזה) וע"ז אומר היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה (פי' דפליגי באחורי הספינה ג"כ וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ'] איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטלבכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' רב אמר מותר לטלטל בכולה דהא איכא מחיצתא ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות מחיצות להבריח מים עשויות כו' ומודה רב שאם כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות כפאה למאי כו' אלא שכפאה לזופתה כו' ולשיטת הירושלמי לא פליגי אלא באחורי הספינה לר"מ. דלשמואל אין הדיורין עולה למעלה לר"מ ולרב אפי' לר"מ הדיורין עולין למעלה וע"ז אומר היא אחורי הגגין היא אחורי הספינה) וא"כ לשיטת הירושלמי לא פליגי רב ושמואל אלא באחורי הספינה ולר"מ אבל בספינה ודאי מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים. וע"ז מקשה הכא מה בין סלע מה בין ספינה דסלע שבים אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים כדתני ועד כמה מטלטלין בה עד בית סאתים כמו שאמר דנעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. ומה בין ספינה דבספינה מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים (לשיטת הירושלמי) ע"ז משני סלע במקומה היא וע"כ נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים וע"כ אין מטלטלין בה יותר מבית סאתים וספינה עולה ויורדת. ע"כ לא הוי כמחיצה שהוקפה זרעים. וע"כ מטלטלין בה אפי' יותר מבית סאתים ודו"ק]: