נועם ירושלמי על שבת א:יא:ב

שם (הי"א) משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה כו' תמן תנינן חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן ואת אמר הכין א"ר יוסי חבורות זריזין הן פסח מחזירו את שלם ואין את מחזירו מחותך רבי שמואל בשם ר' זעירא מפני פסולו. א"ר יוסי ויאות לאוכלו אין את יכול דכתיב אל תאכלו ממנו נא לצלותו אין את יכול שלא יהא כצולה בשבת מתוך שאת אומר שהוא מותר אף הוא אינו צולה אותו כל צרכו מבעוד יום מתוך שאת אומר לו שהוא אסור אף הוא צולה אותו כל צרכו מבעוד יום:

והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה והק"ע כתב שאין את מחזירו מחותך שאם הוא שלם עדיין יש לכל בני חבורה חלק בו משא"כ במחותך וכן הפ"מ נדחק בזה מאוד:

ולי נראה שיש ט"ס בירושלמי וגם נתחלפו השיטות וכצ"ל תמן תנינן יצאו וצלו את פסחיהן (אלמא שאין צליית הפסח דוחה שבת) ואת אמרת הכין דתנינן משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה. א"ר יוסי חבורות זריזין הן (פי' שבני חבורה זריזין וע"כ התירו בפסח). ר' שמואל בשם ר' זעירא מפני פסולו (פי' שאין הטעם משום דחבורות זריזין הן אלא הטעם מפני פסולו שאם לא יצלה יהיה נפסל הפסח ואם יגרוף הגחלים לא יצלה הפסח) [ועוד יהיה נפסל גם כן וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ז דפסחים ה"א) ר' אימי בעי גרף את התנור וצלייו בו אמר ר' ירמיה מה צריכא ליה כר' יוסי הגלילי (פי' שסובר שנותן את כרעיו ואת כלי מעיו לחתכו ואינו חושש לזה שאינו יצלה מחום האש) וע"כ בעי אם יצלה כשהוא גרוף ברם כר' עקיבא פשיטא ליה דפסול דלא הוי צלי אש א"ר יוסי ואפי' כר"ע צריכא ליה משל גחלים לאויר התנור נצלה לחצי שעה גחלים לאויר העולם נצלה לשעה מה בין נצלה מקצתו מחמת התנור מה בין נצלה כולו מחמת התנור (וא"כ אפי' גרף נמי כשר) א"ר יוסי בי רבי בון תנור אינו מועיל לגחלים כלום אינו אלא מכניס את הבל בשעה שהגחלים באויר התנור נצלה לחצי שעה בשעה שהגחלים לאויר עולם נצלה לשעה (פי' אבל אם גרף את התנור לא הוי צלי אש) וכן אמרינן בפסחים (ד' ע"ה) תנור שהסיקו וגרפו וצלו בו את הפסח אין זה צלי אש כו']:

וע"ז אומר רבי שמואל בכם רבי זעירא מפני פסולו (ולא מטעמי' דר' יוסי דאמר משום דבני חבורה זריזין הן (וכמו דאמרינן בעירובין (ד' ק"ג) ואביי כהנים זריזין הן אמרי' בני חבורה זריזין הן לא אמרינן):

וע"ז אומר ר' יוסי ויאות (פי' בתמיה) והוא משום דרבי יוסי לטעמיה שסובר דהטעם משום דבני חבורה זריזין הן. ע"ז אומר ר' יוסי ויאות (פי' בתמיה) לאוכלו אין את יכול דכתיב אל תאכלו ממנו נא לצלותו אין את יכול שלא יהא כצולה בשבת מתוך שאת אומר שמותר אף הוא אינו צולה אותו כל צרכו מבעוד יום מתוך שאתה אומר לו שאסור אף הוא צולה אותו כל צרכו מבעוד יום (פי' וא"כ בפסח היה להחמיר עליו ולאוסרו אם הטעם הוא מפני פסולו וכמו שאומר אם את אומר לו שהוא מותר אף הוא אינו צולה אותו כל צרכו מבעוד יום וכן אמרינן לקמן (רפ"ד דשבת) שאם את אומר לו שהוא מותר אף הוא אינו עושה כל צרכו מבעוד יום מתוך שאת אומר לו שאסור אף הוא עושה כל צרכו מבעוד יום) אלא וודאי דהטעם משום דבני חבורה זריזין הן:

וע"ז מביא ברייתא דהני בה פסח מחזירו את שלם ואין את מחזירו מחותך. ונ"ל שהוא (ט"ס וכצ"ל) פסח מחזירו את מחותך ואין את מחזירו שלם. והוא כמו דאמרי' בשבת (ד' כ') משלשלין את הפסח כו' מ"ט משים דבני חבורה זריזין הן הא לאו הכי לא. והא אמר מר גדי בין שרוק בין לא שרוק שפיר דמי ומשני התם מינתח הכא לא מינתח ופירש"י דכתיב על ראשו ועל קרבו ואי מגליה ליה לא קשה ליה זיקא וע"ז אומר מחזירו את מחותך (פי' ומותר משום דקשי'ליה זיקא) ואין אתה מחזירו שלם ואע"ג דבשהי' שרי איפשר דהתם מפני פסולו. אבל לא בהחזרה דהא יכול שלא להחזיר: ואיפשר דהגירסא היא כמו שהיא וא"צ להפך השורות והוא דמביא תחילה דפסח מחזירו את מחותך ואין את מחזירו שלם (כמו שהגהתי) וא"כ לפי הטעם של בני חבורה זריזין הן. א"כ מותר בהחזרה נמי. וע"כ אמר ר' שמואל בשם ר' זעירא מפני פסולו וכמו שביארתי דיהא נפסל הפסח. וע"כ ניחא דזהו דווקא בצלי' אבל לא בחזרה דהא איפשר בלא חזרה. וע"ז אמר ר' יוסי ויאות (פי' בתמיה) דמתמה על הטעם של ר' שמואל שאמר מפני פסולו דאם את אומר ליה כו' וא"כ היה להם להחמיר שלא לצלותו מבעוד יום ואיפשר שסובר דליתא להך ברייתא דמחזירו את מחותך ואין את מחזירו כשהוא שלם כיון דבני חבורה זריזין הם לפי הטעם של ר' יוסי:

וע"ז אמר ר"א בי ר' יוסי שאיל צלאו שלם וחתכו מהו מיחזרתי' ומשחנתי' פי' דמיבעי ליה אם צלאו שלם וחתכו והוא משום דסובר דהטעם הוא מפני פסולו א"כ לא שרו רק בצליה אבל לא בהחזרה אך דמיבעי ליה אם חתכו מותר דהא חתכו מותר אפי' בצלי' או אעפ"כ אסור בחזרה משום דגדי' ולא שריק אסור (ומביא מזה ראיה דר"א בר' יוסי נמי סובר דהך ברייתא דמחזירו אתה מחותך ואין אתה מחזירו שלם ליתא דהא מיבעי' ליה בהחזרה כשהוא מחותך). והא דאמרינן לעיל (ה"י) אתא ר' שמעון בי רבי פסח שנצלה כל צרכו מותר להחזירו ע"ג כירה שאינה קטומה אפשר לומר דאפי' בשלם נמי משום דסובר כר' יוסי דהטעם משום דבני חבורה זריזין הן ע"כ מותר בהחזרה אפי' בשלם נמי]: