נועם ירושלמי על פסחים ט:א:ב

מי שהי' טמא או בדרך רחוק' ולא עשה את הראשון יעשה את השני שגג או נאנס ולא עשה את הראשון יעשה את השני א"כ למה נאמר טמא או בדרך רחוקה שאלו פטורין מן ההכרת ואלוחייבין בהכרת כו' אנן תנינן שגג או נאנס תני ר' חיי' שגג או הזיד אמר ר' יוסה מתניתא אמרה כן שאלו פטורין מן ההכרת ואלו חייבין בהכרת מה אית לך חייב בהכרת לא מזיד (פי' ואע"ג דתני שאלו חייבין בכרת ואינו חייב כרת אלא מזיד אך הוא כמו דאמרינן בפסחים (ד' צ"ב) ובדין הוא דאיבעי' ליה למיתני חייב והאי דקתני חייבין איידי דתני רישא פטורין תני סיפא חייבין):