נועם ירושלמי על פסחים ה:ד:ה

[שם בירושלמי מלק עוף על חמץ אית תניי תני חייב ואית תניי תני פטור מ"ד חייב דם מכל מקום מ"ד פטור מאי טעמא אמר לי' למדין עונש מעונש ואין למדין עונש מפטור הנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה. מאוד ולי נראה שהוא כמו דאמרינן לקמן יכול המקבל והמהלך על החמץ יהא חייב ת"ל זבח מה זביחה מיוחדת שחייבין עליו בחוץ יצא המקבל והמהלך על חמץ שאין חייבין עליהן בחוץ כו' וע"כ כיון דגמרינן משחוטי חוץ ע"כ פטור על המליקה דלמידין עונש מעונש ואין למידין עונש מפטור ובשחוטי חוץ נמי פטור על המליקה ואינו חייב רק על השחיטה כמו דאמרינן בזבחים (דף ק"ז) וע"כ אמר למדין עונש מעונש ואין למדין עונש מפטור דאף דשחוטי חוץ חייב בעוף נמי אך שאינו חייב רק בשחיטה אבל לא במליקה וע"כ פטור נמי אם מלק עוף על החמץ ודו"ק)]: