נועם ירושלמי על פסחים ה:ג:ג

שם (ה"ד) כיצד שלא לאוכליו שחטו לשם חולה לשם זקן שאינו יכול לאכול כזית כיצד שלא למנוייו שחטו לשם בני חבורה אחרת הדא אמרה שהקטן יש לו מנין נפסול הדא אמרה הי' נתון בדרך רחוקה ושחטו לשמן פסול הדא אמרה הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שהן קיימין הדא אמרה שחטו שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול א"ר חגי קומי ר' יוסי תיפתר שהיו כולן חולין א"ל ניתני לשם בני חבורה פסולין א"ל שהיו שם כשרים ושחטו לשם פסולים:

והנה הירו' הזה צריך ביאור ונ"ל לבא' והוא שאומר הדא אמרה שהקטן יש לו מנין לפסול והוא דאמרי' שחטו לשם חולה לשם קטן שהם אינם יכולים לאכול כזית וא"כ אמאי פסול אם שחטו שלא לאוכליו הא אמרי' בזבחי' (ד' כט) לאכול כזית בחוץ כזית למחר כו' כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול ואין בו כרת אלמא בעינן דוקא כזית וא"כ שלא לאוכליו היינו חולה או זקן שאינם יכולים לאכול כזית א"כ אמאי פסול ע"ז אומר הדא אמרה שהקטן יש לו מנין לפסול (פי' אף שהקטן אינו בר מנין אפ"ה יש לו מנין לפסול אף שמה שחשב לא יוכל להיות במעשה אפ"ה יש לו מנין לפסול כמו בשלא לאוכליו שחשב שיאכלו כזית דפחות מכזית לאו כלום הוא א"כ זה אי אפשר להיות שיאכלו כזית. וא"כ קטן נמי יש לו מנין לפסול) הדא אמרה הי' נתון בדרך רחוקה ושחטו לשמן פסול (אף שאי אפשר להיות שיאכל הק"פ אפ"ה שחטו לשמן פסול) הדא אמרה הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שקיימים [פירוש שהוא כמו דאיתא במעילה (ד' ו') איתמר א"ר יוחנן כי א"ר עקיבא זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו אבל יוצא כולה לא אמר ר"ע א"ל ר' אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף והא אבוד ושרוף לא אתינון בעולם ואפ"ה קתני מחשבים ומי אמר רב אסי הכי הא בעא מיני' ר' אסי מר' יוחנן חישב לנשפכין למחר מהו א"ל ר' זירא כבר שנית לנו אלל אלמא האי אלל כיון דלית בו מששא לא קיבל טומאה הני נשפכין נמי כיון דלאיבוד אזלי מחשבה לא מהני אלא דקתני על האבוד ועל השרוף קשי'] וע"ז אומר הדא מסייע לדרומאי דדרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להם כמו שקיימים. (פי' אף שאי אפשר להיות במעשה דהא אבדו האימורין אעפ"כ מחשב להן כמו שהן קיימין וכמו שאם חישב שלא לאוכליו פסול אף דאי אפשר להיות במעשה. דהא אינם יכולים לאכול כזית אפ"ה פסול וע"ז אומר הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שהן קיימין (והוא כמו דאיתא במעילה דאמרינן שם (ד' ו) א"ל רב אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף) והפ"מ שגה בזה מאוד:

וע"ז אומר הדא אמרה שחטה שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול והוא כמו שביארתי בספרי נועם ירושלמי אהא דלקמן ופ"ה דפסחים) שחטו שתתכפר בו חצי חבורתו פסול ר' יונה פוסל נעשה כמתפיס כפרת אלו לאלו מאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו ורבי יוסי אמר כשר במחזורא תנינא חזר בו ר' יוסי א"ל רב פנחס לא כן אולפן רבי כשר א"ל הא קביעא גבך במסמרא. והנה בספרי ע"י (ס' ז') ביארתי דהטעם משום דאין ברירה לומר שהוברר שלאילו נתכוין ומאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו ולא אמרינן דהחצי חבורה שיהי' אוכלים בסוף הוברר דלאותם נתכוין כו' ע"ש וכתבתי שם שלא נראה לי דיפלגו בברירה ע"כ נ"ל דפליגי בזה דשחטו שתתכפר בו חצי חבורתו ואם כן הפסח נשחט לאוכליו ושלא לאוכליו אך שאינו ידוע מי הם לאוכליו ומי הם שלא לאוכליו וע"כ אומר שר' יונה פוסל כיון דסוף כל סוף אינו ידוע מי הם לאוכליו ומי הם שלא לאוכליו וע"כ הוי כמו שהוא כולו שלא לאוכליו וע"ז אומר נעשה כמתפיס כפרת אלו לאלו ומאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו ור' יוסי אומר כשר (פי' לר"נ שאכילת פסחים לא מעכבא) וע"כ כיון שבאמת הוא נשחט שתתכפר בו חצי חבורתו וא"כ חצי חבורה הם לאוכליו ולאוכליו ושלא לאוכליו כשר ובמחזורא תנינא חזר בו ר"י ודו"ק:

ואיפשר לומר דהא דאמר דכשר אף שאינו ידוע מי הם לאוכליו ומי הם שלא לאוכליו, אפ"ה כיון דבמעשה אי איפשר שיאכל חצי חבורתו כיון דאינו ידוע מי הם לאוכליו וע"כ אינו פוסל ובמחזורא חנינא חזר בו ר' יוסי ואפשר לומר דזה תלוי אם מחשבין על האבוד ועל השרוף וא"כ הוי כמו כולן שלא לאוכליו ואף שאמר שיאכלו חצי חבורתי וא"כ אי אפשר שיאכלו חצי חבורתו אעפ"כ פסול ואיפשר דר' יוסי היינו ר' אסי דאיתא במעילה (ד' ז') דא"ל רב אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף וע"ז אומר הדא אמרה שחטו שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול פי' אף שאי איפש' שיאכל ממנו חצי חבורתו כיון שא"י איזה חצי חבורתו אפ"ה פסול וע"ז משני א"ר חגי קומי רב אסי תיפתר שהיו כולן חולין (ולא סיים תירוצו דמיירי שהיו בני חבורה רבים וע"כ מצטרפי וכמו דאיתא בזבחים (ד' לא) בעי רב אשי וצ"ל רב אסי) חישב לאכול כזית בשני בני אדם מהו בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיפורא או דילמא בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא אמר אביי ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין הא לאכול ולאכול דומי' דלאכול ולהקטיר וה"ד בשני בני אדם מצטרף:

[וע"ז משני בירושלמי אמר ר' חיי' קומי ר' יוסי תיפתר שהיו כולן חולין פי' ומצטרפין שני בני אדם שהם שלא לאוכליו וא"כ הוי כזית (ועדיין לא סיים תירוצו א"ל ניתני לשם חבורה פסולין פי' א"כ הוי כולו שלא לאוכליו וע"ז א"ל בשהיו שם כשרים ושחטו לשם פסולין (פי' וע"כ מצטרפין) אך שצריך לבאר דמה בעי ר' אסי בזבחים (שם) אם מצטרפי הא מוכח ממתניתין דשלא לאוכליו דמצטרפי אך דאיפשר לומר דר' אסי אזיל לטעמי' במעילה (ד' ה') א"ל רב אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף אפ"ה מחשבין וא"כ אין ראי' ממתניתין וכמו שאמר הירושלמי תחילה הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שהן קיימין ובמ"א יתבאר עוד בזה]: