נועם ירושלמי על נזיר ו:ב:ה

עוד שם מ"ט דר' יוסי (פי' דקאי אמתניתין דתנן ראב"ע אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין אלו הן החרצנים ואלו הם הזגין החרצנים אלו החיצונים והזגין אלו הפנימין דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל) וע"ז אומר מאי טעמא דר' יוסי אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת על דעתי' דראב"ע חייב על דעתין דרבנן פטו'. והנה הק"ע והפ"מ פירשו דאכל חצי זית חרצנין וזגין מענבה אחת היינו שהי' הענבה שלימה וע"ז אומר על דעתי' דראב"ע חייב דרבנן פטור וכבר ביארתי שלשיטת הירושלמי הכא וברפ"ו דברכות דרבנן נמי אית להו דחייב על ענבה שלימה. ע"כ נראה לי לפרש דלר' יוסי הא דאמר ראב"ע אינו חייב אלא על שני חרצנים וזג א' משום ברי' היינו אפי' אינה שלימה דזה הוי כמו שפירש הכתוב: וע"ז אומר מאי טעמא דר' יוסי אכל חצי זית חרצנים וזגין מענבה אחת דאלו הוה כזית א"כ חיי' אפי' לרבנן ג"כ משו' כזית וכן לראב"ע משום דכזית מצטרף מכולם וכן אלו הוה ענבה שלימה הוי חייב משום ברי' לכולי עלמא כמו על כזית אלא שאם אכל שני חרצנים וזגין מענבה אחת ע"כ חייב לראב"ע משום ברי' ולרבנן פטור כיון דלא הוי כזית ולא הוי ענבה שלימה. ולר' יוסי דווקא אם אכל מענבה אחת שני חרצנים וזג א' שמשתי ענבים לא הוי כברי' ואף שפירש הכתו' היינו דווקא אם הם גדילים מתחילת ברייתן ביחד וע"כ אע"ג דלא הוי ענבה שלימה אעפ"כ כיון שפירש הכתוב מחרצני' ועד זג הוי כמו ברי' אבל לא ע"י צירוף שתי ענבות. וע"כ מפרש ר' יוסי דחרצנים היינו הפנימים א"כ אפשר שתהי' ב' חרצנים וזג א' מענבה אחת אבל בשתי ענבות ע"י צירוף לא הוי ברי'.

וע"ז אומ' מ"ט דר' יודא אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות ע"ד דראב"ע אינו חייב אלא א' על דעתין דרבנן חייב שתים והנה הק"ע נדחק בזה מאוד וכן הפ"מ ולי נראה דהאי אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות שלימות היינו כזית א' וסובר ר' יהודה דלראב"ע כיון דאינו חייב עד שיאכל חרצנים וזג א' והחרצנים אלו החיצונים והזגין אלו הפנימים וא"כ אי אפשר רק ע"י ב' ענבות א"כ לא הוי ברי' לראב"ע דברי' לא הוי אלא אם החיוב הוא מצד עצמה לחודי' אבל הכא שצריך לצרף הענבה השני' וע"כ אינו חייב רק אם אכל כזית וחייב משום כזית דכזית יכול להיות ע"י צירוף נמי.

וע"ז אומ' מ"ט דר"י אכל כזי' וחרצנין וזגין משתי ענבות על דעתי' דראב"ע אינו חיי' אלא אחת (פי' רק מחמת כזית ולשיעור כזית בעינן שיהי' ע"י ב' חרצנים וזג א') על דעתין דרבנן חייב שתים משום כל ענב בפני עצמו וגם משום כזית וכמו שביארתי תחילה דלשיטת הירושלמי אם אכל ברי' והוא כזית חייב שתים וכמו דאיתא שם (ה"א) אין כיני אכל ענבה שיש בו כזית חייב שתים וא"כ לר' יודא אליבא דראב"ע אינו חייב משום ברי' שברי' אינו רק אם הוא מענבה אחת אבל לא על ידי צירוף ב' ענבות. ולרבנן יתחייב שתים משום ברי' ג"כ אבל לר' יוסי שאומר כזוג של בהמה דהחיצון זוג והפנימי עינבול ואם כן איפשר שיתחייב על ענבה א' משום ברי' אף על גב דלא הוי ענבה שלימה ולרבנן פטור כיון דלא הוי ענבה שלימה.

וע"ז או' א' ר"א אתי דראב"ע כר' יוסי אין תימר כר' יודא אכל כזית שני זגין וחרצנים הנה המפרשים נדחקו בזה ונ"ל שצ"ל עד שיאכל כזית ב' חרצנים וזג א' (פי' שאומר דאתי דראב"ע כר' יוסי וא"כ אינו חולק בהא דמחייבי רבנן משום ברי' אלא דראב"ע חייב משום ברי' אע"ג דלא הוי ענבה שלימה ואע"ג דלא הוי כזית וע"כ אומר עד שיהי' שני חרצנים וזג א' וחייב משום ברי' משו' שפירש הכתוב אבל אינו צריך כזית אבל לר' יהודה שאומר דחיצון הוי חרצן וא"כ אי איפשר רק ע"י ב' ענבות ובב' ענבות לא הוי ברי' ע"י צירוף וא"כ צריך שיהי' כזית וא"כ חולק בב' דברים על רבנן הא' שצרי' שיהי' שני חרצנים וזג א' והב' שלרבנן חייב משו' ברי' ולראב"ע אינו חייב משו' דע"י צירוף לא שייך ברי' רק כזית וע"כ מדקאמ' עד שיאכל שני חרצנים וזג א' היינו מענבה אחת וע"כ חייב אף שלא אכל ענבה שלימה דהוי כמו שפירש הכתוב וע"כ חייב אף פחות מכזית וא"כ אתי כר' יוסי אבל לר' יהודה אינו חייב רק על כזי' וא"כ הי' לו לראב"ע לומר שאינו חייב עד שיאכל כזית שני חרצני' וזג א'