נועם ירושלמי על נזיר ו:א:ז

שם ר' יוסי (כן הגיה הק"ע) אמר לחברי' הוו ידעין דאתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל אבר מן החי שחלקו ואכלו דברי הכל פטור מה פליגין כשחלקו בפיו כו' ר' מיישא שאל לר' זעירא ענבה שחלקה בפיו ואכלה תפלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל אמר לו תמן דבר שיש בו איסור וטומאה מקום שבטלה טומאתו בטלה איסורו ברם הכא יש כאן איסור ואין כאן טומאה עיין בספרי נועם ירושלמי (רפ"ו דברכות) דהא דר' יוחנן נסב זיתא ובירך לפניה ולאחריה והוה ר' חייא בר בא מסתכל ביה א"ל ר' יוחנן בבלי' מה את מסתכל בי לית לך כל שהוא ממין שבעה טעון לפניה ולאחריה אית ליה מה צריכא לי' מפני שגרעינתו ממעטת מה עביד לה ר' יוחנן משום בריה מילתא דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה ועיין שם שביארתי ששיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דהירושלמי סובר דענבה בנזיר וכן רימון של ערלה הוי בריה ולפי שיטת הש"ס דילן לפי מה שכתבו התוס' בחולין (ד' צ"ו) דבריה לח הוי אלא אם הוא מפורש בתורה כגון גיד ואבר מן החי וע"כ הוי כאילו פירשה התורה שלא תאכלו בין קטן בין גדול אבל נבילה אפי' חתיכה מקרי נבילה דכל דבר שנתנבל קרוי נבילה ואינו שם העצם וכן שור הנסקל לא מקרי בריה כדמוכח בזבחים (ד' ע"ב) משום דכתיב לא יאכל בשרו דמשמע אפי' חתיכה אחת ממנו אבל באבר מן החי וגיד קאמר דלא תאכל אותם בין גדול בין קטן ולשיטת רש"י היינו דווקא במה שאסור מתחילת בריתו וכמו שפירש"י בחולין (ד' ק') אבל לשיטת הירושלמי קאמר דבנזיר שחלק ענבי' בפיו ואכלה פלוגתא דר"י ורשב"ל אלמא דמחייב על ענבה שלימה בנזיר וכן איתא לקמן בירושלמי אין כיני אכל נמלה שיש בו כזית חייב שתים ואף בצירופי נזיר כן אכל מן הצורפין ויש בו כזית חייב כו' אין כיני אכל ענבה שיש בה כזי' חייב שתים וא"כ מוכח דאפי' דבר שאין אסור מתחילת בריתו הוי בריה וכן מדקאמר ר' ניסא שאל פרידים של רימון של ערלה שחלקו בפיו ואכלו תפלוגתא דר"י ור"ל (פי לענין אם חלקו בפיו) וא"כ מוכח דאפי' בערלה הוי נמי ברי' אע"ג דאפי מקצת נמי קרוי ערלה כמו נבילה וא"כ מוכח דהוי ברי' אע"ג שאין מפורש אפ"ה הוי ברי' וע"כ אומר הירושלמי דכל שהוא ענבה שלימה הוי ברי' וכמו דאמר (שם בברכו') מילתיה דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחרי' וע"כ אמר דבירך עניה ברכה אחרונה משום ברי' אבל לשיטת הש"ס דילן לא אמרינן הכי דלשיטת הש"ס דילן לא בכל מקום הוי ברי' ואינו רק בנמלה ובגיד דהוי כמו שפירשה התורה שלא תאכלם בין גדולים בין קטנים]: