נועם ירושלמי על נזיר ד:ד:ד

עוד שם בירושלמי מי מיפר את שעלי' אמר ריב"ח גזירת הכתוב היא היפר את נדרה היפר את מה שעלי' ופי' הפ"מ מי מיפר את מה שעלי' כלומר השתא דקאמרת טעמא דמכאן ולהבא הוא דעוקר א"כ מי מיפר לה לקרבנות שהפרישה וקבלה חובה עלי' ואמאי לא יקריבו וכן פי' הק"ע וע"ז משני אמר ריב"ח גזירת הכתוב הוא היפר נדרה היפר מה שעלי' ופי' הק"ע דהיפר מה שעלי' דהיינו קרבנות שצריכה להביא ולי נראה שפירושם דחוק והפי' של הירושלמי הוא מיפר את שעלי' (פי' שאם היפר אינה צריכה לגלח) וע"ז פריך מי מיפר (פי' מה שעלי' פי' דאיך יהיה השער מותר בהנאה ואינה צריכה לגלח) מי מיפר את מה שעלי' דהא השער הי' תחלה אסור בהנאה וכמו דתנן בסוף תמורה דשער נזיר הוי' אסור בהנאה (פי' כיון דבעל מיגז גייז בשלמא אי אמרינן דבעל מיעקר עוקר א"כ לא הי' השער אסור בהנאה כיון דעוקר מעיקרו אבל אי בעל מיגז גייז א"כ אינו מתיר אלא מכאן ולהבא וע"ז משני אמר ריב"ח גזירת הכתוב היא היפר את נדרה היפר את מה שעלי' (פי' דאפי' השער שהוא אסור מתחילה אך כשהיפר הבעל את נדרה אף שאינו מיפר אלא מכאן ולהבא אעפ"כ היפר את מה שעליה) וכן איתא לקמן בירושלמי (פ"ד ה"ה) נזרק עלי' א' מן הדמים אינו יכול להפר כו' ובגמ' מיפר לה מפני שערה ר' יוסי ב"ר בון בשם ריב"ח גזירת הכתוב הוא היפר את נדרה היפר את מה שעלי' בשעה שהוא מיפר את נדרה היפר מה שעלי'. והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה אבל לפי מה שביארתי ניחא שפיר (דכצ"ל) ויפר לה מפני שערה (פי' אהא דתנן נזרק עלי' א' מן הדמים אינו יכול להפר) וע"ז פריך ויפר לה מפני שערה (פי' שנא תהא מועלת ולא תצטרך לגלח את שער') וע"ז פריך ויפר לה מפני שערה. אך דכיון דהבעל מיגז גייז א"כ אפי' אם יפר לה נמי שערה אסור בהנאה ויצטרך לגלח. וע"ז אומר אמר (וצ"ל דאמ') ריב"ב בשם ריב"ח גזירת הכתו' הוא היפר את נדר' היפר חת מה שעלי' וא"כ אפי' אם מכאן ולהבא הוא אפ"ה שערה מותר ומשום דגזירת הכתוב היפר את נדרה היפר מה שעלי' וא"כ אמאי אינה מותרת לגלח משום שערה וע"ז משני אמר ר' אליעזר דר"ש היא וא"כ בלא"ה יכולה לגלח ולשתות יין ולהטמא למתים וא"כ אינו צריך להפר מפני שערה דכיון דנזרק עלי' א' מן הדמים יכול לגלח