נועם ירושלמי על נזיר ב:ב:ד

שם (ה"ב) מתני' אמר אמרה פרה זו הריני נזיר עומדת אני אמר הדלת הזה הריני נזירה אם נפתח אני כו' ובגמ' עד שתעמוד הפרה עד שתפתח הדלת (פירוש אם הא דבש"א דהוי נזיר היינו דווקא אם עמדה הפרה או נפתח הדלת) והא דב"ה פליגי הוא משום שאמר אמרה פרה זו הריני נזירה כו' אבל לא נזיר בעצמו וא"כ פליגי בפלוגתא (דפ"ב ה"א) הריני נזיר מן הגרוגרת ומן הדבילה כו' דאמר ר' יוחנן טעמא דב"ש משום שהוציא נזירות מפיו וב"ה פליגי על זה וכן הכא נמי פליגי בזה וכמו דאיתא בנזיר (ד' י') והלכו ב"ש לשיטתן וב"ה לשיטתן ב"ש דאמרי מן הגרוגרת ומן הדבילה כו' וב"ה חמרי לא הוי נזיר והא אמרוה ב"ש חדא זימנא אמר רבא תרתי תלת וכן תני ר' חייא תרתי תלת וכה"ג מפרש הירושלמי לשיטתו דפליגי התם דטעמא דב"ש משום שהוציא נזירות מפיו ופליגי ע"ז ב"ה והכא נמי ב"ש לטעמי' וכן איתא בירושל' (פ"ב ה"א ושם) ר' עוקבא בעי קומי ר' מנא מחלפא שיטתי' דר"ש בן לקיש דתנינן תמן הרי עלי מנחה כו' ומר ר' אבהו בשם רשב"ל שהוציא מנחה מתוך פיו וכא הוא אומר אכן אית לי' הכין ואית לי' הכין אית לי' משום שהוציא נזירות מפיו ואית לי' משום כינויי כינויין תדע לך שהוא כן דתנינן אמר אמרה פרה זו כלום אמרה אמרת לא משום שהוציא נזירות מפיו וכא משום שהוציא נזירות מפיו וא"כ פליגי בזה אבל אעפ"כ דווקא אם תעמוד הפרה ושתפתח הדלת וע"ז אומר נשמעינה מן הדא בש"א כולם נזירות וב"ה אומרים אין נזירין כו' והתם הפלוגתא הוא משום דב"ש אומרים דהקדש בטעות הוי הקדש וכמו דאיתא לקמן (ספ"ה דנזיר) אי איפשר שלא נתקיימו דברי א' מהן (פי' ואמאי הוי נזיר כיון שלא נתקיים דברי אחד מהם). וע"ז משני אמר ר' יסא דב"ש היא שב"ש אומרים הקדש טעות הקדש ע"ז אומר אפי' לא עמדה פרה אפי' לא נפתח הדלת אפ"ה הוי נזיר לב"ש וב"ה פליגי כמו דפליגי בהריני נזיר מן הגרוגרת ומן הדבילה ולית להו הא דב"ש משום שהוציא נזירות מפיו: