נועם ירושלמי על נזיר א:ג:ד

עוד שם רב אמר אמר הריני נזיר שלשי' יום ויום א' נזיר שתים כו' מתניתא פליגא על רב לא נחלקו ר' ישמעאל ור' עקיבא על האומר הריני נזיר ל' יום ויום אחד שאינו נזיר אלא אחת ועל מה נחלקו על האומ' הריני נזיר ל' יום ועוד יום א' שר' ישמעאל אומר נזיר שתים ור"ע אומר נזיר אחת וכתב הפ"מ בבבלי (ד' ז') קאמר אליבא דרב דסבר לה כר"ע דדריש לישנא יתירא דתנן לא את הבור ולא את הדות כו' והאי ברייתא דהכא ליתא התם וצ"ל שאינה עיקרית דהא משמע דר' עקיבא גופא פליג בהא: וא"כ קשיא דר' עקיבא אדר"ע וכן האריך בזה הק"ע עיין שם. ולי נראה דהא שאמר בירושלמי לא נחלקו ר' ישמעאל ור' עקיבא על האומר הריני נזיר שלשים יום ויום א' שאינו נזיר אלא אחת ועל מה נחלקו על האומר הריני נזיר ל' יום ועוד יום א' שר' ישמעאל אמר נזיר שתים ורע"א נזיר אחת הוא כמו שאומר בירושלמי (פי"א דנדרים ה"ה) מתניתא כמאן דאמר יקימנו ממנו ויפירנו כולו דתני קונם לתאנים קיים לכולו הפר לתאני' אינו מופר עד שיפר אף לענבים אמרה קונם תאינה שאיני טועמת ועוד ענב תפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע דר' ישמעאל אומר אחר הנדר ור' עקיבא אומר אחר האיסר (פי' דאם אמרה קונם תאינה טועמת ועוד ענב פי' שלאחר שתאכל התאינה יהא אסור עליה עוד ענב תלי בפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא דבזה תלי אם אחר הנדר או אחר האיסר דאיתא בנדרים (ד' פ"ח) ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה כיצד אמרה הריני נזירה לאחר ל' יום אעפ"י שנישאת בתוך שלשים יום אינו יכול להפר כו' תני' אלמנה וגרושה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ונישאת ר' ישמעאל אומר יפר ור"ע אומר לא יפר כו' אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ונתגרשה ר' ישמעאל אומר לא יפר ור"ע יפר והוא משום דר' ישמעאל אזיל בתר חלות הנדר ור"ע אזיל בתר שעת הנדר גופא וכן איתא בירושלמי (פי"א ה"ט) על מתניתין ונדר אלמנה וגרושה כו' הדא היא ר' ישמעאל אומר אחרי הנדר ר' עקיבא אומר אחר האיסר (פי' דר' ישמעאל אזיל אחר הנדר דהיינו אחר חלות מנדר ור' עקיבא אזיל בתר האיסר דהיינו בשעת הנדר גופא) וע"ז אומר בירושלמי דאם אמרה קונם תאינה שאיני טועמת ועוד ענב (פי' שחלות הענב יהיה אחר שתטעום התאינה. וע"ז אומר תפלוגתא דר ישמעאל אומר אחר הנדר (פי' אחר הנדר ע"כ הוי כב' נדרים ולא בעינן שיפר את כולו) ור' עקיבא אומר אחר האיסר דהיינו אחר שעת הנדר גופא וע"כ הוי כנדר א וע"כ אינו מופר עד שיפר כולו (ועיין בירושלמי (פ"ה דנדרים ה' ד') ושם הארכתי בזה]:

ובזה יתבאר הירושלמי דהכא דהאומר הריני נזיר שלשים יום ויום א' (פי' שנזירות של יום ב' נמי מתחיל מהיום שאינו נזיר אלא אחת ועל מה נחלקו על האומר הריני נזיר שלשים יום ועוד יום א' (פי' שיום א' לא תחול עליו אלא לאחר השלמת השלשים) וע"ז אומר שר' ישמעאל אומר נזיר שתים והוא שר' ישמעאל אזיל אחר הנדר (פי' חלות הנדר וא"כ הוי בב' זמנים ע"כ הוי ב' נזירות ור' עקיבא דאזיל בתר האיסר וא"כ זה נזר בבת אחת ע"כ לא הוי נזירות חלוקות והוא כמו דאיתא בנדרים (פי"א ה"ו) דאם אמרה קונם תאינה שאיני טועמת ועוד ענב תפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא דר' ישמעאל אומר אחר הנדר ור' עקיבא אומר אחר האיסר:

אך כל זה הוא לשיטת הירושלמי אבל לשיטת הש"ס דילן לא תלי בפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא וכמו שכתב הר"ן בנדרים (ד' פ"ד) דהא דאיתא בירושלמי (פ"ג דנדרים ה"ו) נדר מיורדי הים לאחר שלשים יום נעשו בני יבשה תפליגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא הוא דלא כשיטת הש"ס דילן עיין שם שהאריך בזה וכן לענין נדר שבטל מקצתו בטלה כולו נמי לשיטת הש"ס דינן לא שייך לפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא וכמו שכתבתי בזה בספרי נחלת יהושע (סי' ח') דהש"ס דילן לא סבר כהירו' דפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא אינו רק לענין הפרת הבעל וכמו דילפי מקראי בנדרים (ד' פ"ט) אבל לא נענין שארי דברים עיין שם שביארתי בזה וע"כ איתא בש"ס דילן (בנזיר ד' ז') חבל אם אמר שלשים יום ויום א' נזיר שתים ותלי בפלוגתא דר' עקיבא וחכמים בהא דתנן לא את הבור כו' והוא מפני שאמר הריני נזיר שלשים יום ויום א' נזיר שתים מדלא כללן כאחת דהיינו שלשים וא' יום ע"כ לר"פ ודאי לחלקינהו איכוין ודו"ק]: