נועם ירושלמי על קידושין ג:ח:ג

שם חד פרסאה מי דמך אמר לון הבו לאיתתי' דההוא גברא גיט' אמרון לי' ולמה בגין אחוך עליבא כד דמך אתא עובדא קומי ר' שמואל אמר מאחר שיש בידו לגרש נאמן ונראה לי דצ"ל אמרו לי' הבו לאיתתי' דההוא גברא גיטא (פי' שהם אמרו לו שיתן גט) אמר לון ולמה בגין אחוך עליבא כד דמך אתא עובדא קומי ר' שמואל אמר מאחר שיש בידו לגר' נאמן פי' אפי' במקו' חזקה דאי' לי' אחי' ר"י אמר אינו נאמן (פי' דאינו נאמן במיגו להכחיש החזקה לגמרי) נחת עולא לתמן ואמר בשם ר' יוחנן וחברון עלוי הגע עצמך שהי' כהן (ופי' הק"ע והפ"מ הגע עצמך שהי' המגרש כהן ולא רצה לגרש שמא יעמוד מחליו ויהא אסור בה והקשה הק"ע דהא תנן בגיטין (ד' פ"א) דסברי ב"ה המגרש על תנאי ולא נתקיים התנאי לא פסלה מן הכהונה א"כ ה"ל לגרשה על תנאי וכבר ביארתי בס' נ"י (ס' י"ד) דהקושי' הוא הגע עצמך שהיה כהן (פי' דאם הי' כהן מי שרוצה לישא אותה היא אסורה להנשא לו וא"כ הוי מיגו לחצי טענ') וכמו שהקשו התוס' בב"ב (ד' קל"ו) דאמרינן התם אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמר זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה וכתבו התוס' אע"ג דהאי מיגו לא חשיבא שאם הי' מגרשה הי' פוסלה מן הכהונה והשתא שאמר זה בני לא פסיל לה מ"מ חשיב מיגו לפוטרה מן היבם ועי' במ"ל ברמב"ם (פ"ג מה' יבום) שכתב שיש להסתפק אי שרי לכהן או לא דכיון דנאמנותו הוא משום דאי בעי מגרש לה אם כן לכהן אסירא עיין שם ועיין בספרי נ"י (שם) ואם כן הפי' הוא דהגע עצמך שהי' כהן היינו מי שרוצה לישא אותה הי' כהן וא"כ אסורה להנשא ואם כן הוא מיגו לחצי טענה וכן איתא בירושלמי (פט"ו דיבמות ה"ב) וחש לומר שמא שילח לה גיטא ממדינת הים (פי' וא"כ לא מקלקלה נפשה על שאומרת שמת בעלה וא"כ אמאי צרתה מותרת) הגע עצמך שהיה כהן (פי' אם ניסת לכהן דאז הוא ודאי משום שמת בעלה ולא משום דשלח לה גיטא וא"כ הפי' הגע עצמך שהיה כהן קאי על הנושאה) וע"ש מה שהארכתי בזה ודו"ק]: