נועם ירושלמי על קידושין ב:ה:ב

שם ר' שמואל בר רב יצחק שלח אמר לתמן הוון ידעין דהורי ר' חייא בשם ר' יוחנן קידושי מלוה לחומרין ובאיש לר' זירא כו' ופי' הש"מ נראה דהמקדש במלוה ובעל מיירי דחוששת לחומרא וצריכה גט מספק דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות דאי בקידושי מלוה לחוד הא קאמר לעיל בפשיטות דאינה מקודשת כו' ולי נראה דאדרבא הא אמרינן בפרקין (ה"א) לשיטת הירושלמי דתני התקדשי לי בפיקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד כו' אם נשתייר שם שו"פ מקודשת במלוה שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד אפי' נא נשתייר שם שו"פ מקודשת ר"ש בשם ר"א אומר משום ר"מ מלוה הרי היא כפיקדון אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלמא דמלוה לת"ק אפי' לא נשתייר שו"פ מקודשת ולרשב"א בעינן דווקא שנשתייר שו"פ והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ח) דאמר רבא ותסברא הא מתרצתא הוא הא משבשתא הוא האי פיקדון היכי דמי כו' אבל לשיטת הירושלמי מלוה עדיפא מפיקדון אך אפשר לומר דמיירי בשלא נשתייר שו"פ וע"כ חושש לדברי רשב"א דאמר מלוה הרי היא כפיקדון דדווקא אם נשתייר שו"פ ועוד אפשר לומר שסובר דהטעם דהמקדש במלוה מקודשת משום דהוי כמו שאומר בהנאת מחילת מלוה דמקודש' והיינו דוקא אם מקדש במלוה מרובה שיש בהנאת מחילת מלוה שו"פ אבל אם מקדש במלוה מועטת שאין בהנאת מחילת מלוה שו"פ אינה מקודשת וכמו דאמרינן שם בירושל' ר' יוסי בעי ניחא אדם נותן שו"פ על דינר שמא נותן שו"פ על שו"פ וכמו שביארתי שם וע"כ המקדש במלוה מקודשת לחומרין שמא יש בהנאת מחילתו שו"פ אבל במכר לא קנה אך העיקר הוא כמו שביארתי דהספק אי הלכה כראב"ש דבעינן דווקא שנשתייר שו"פ לשיטת הירושלמי ודו"ק: