נועם ירושלמי על כתובות ט:ג:ב

שם (ה"ג) מתניתין הניח פירות התלושין מן הקרקע כל הקודם בהן זכה רב ורשב"ל תריהון אמרין בצבורין בסורקי אבל אם צברן בביתו זכה לו ביתו ור' יוחנן אמר ואפי' צבורין בתוך ביתו לא זכה לו ביתו דהוי סב' דאינון דידי' ולית אינון דידי' ואימתי הבעה"ב זכה בפירותיו בשביעית ר' ירמי' סבר מימר משיתנם לתו' כליו אמר ר' יוסי אפי' נתנן לתוך כליו לא זכה בהם דהוי סב' דאינון דידי' ולית אינון דידי' (פי' דבית לא זכה להיורשין דליהוי תפיסה מחמת שהם סוברים דהוי דידהו בלאו תפיסה ע"כ לא הוי תפיסה ודלא כמו הש"ס דילן בכתובות (ד' פ"ד) דפליגי אם מונחים בסימטא אבל בבית ודאי לא הוי תפיסה לר"ט ולקמן יתבאר דמשמעות הירושלמי דסברי דהלכה כר' טרפון ואע"ג דאמרינן (ה"ב) כהדא קריבתי' דר' שמואל בר אבא יהבי לה משום כושל (פי' כר' טרפון) אייתי רשב"ל עבדו דר' יודן נשי' ואפיק מינה ר' יוחנן הוה מסתמיך על ר' שמעון בר אבא א"ל מה נעשה באותה העני' א"ל אייתי רשב"ל עבדו דר' יודן כו' ואפיק מינה יפה נעשה ומסיק דרשב"ל סובר דטעה בדבר משנה חוזר וע"כ אפיק מינה (וכן איתא בש"ס דילן בכתובות (ד' פ"ד) דין דייני כר' טרפון ואהדרי ר"ל לעובדא מינייהו א"ל ר' יוחנן עשית כשל תורה אעפ"כ משמעות הירושלמי שפוסקין דהלכה כר' טרפון וכמו שיתבאר: