נועם ירושלמי על כתובות ז:ז:ו
Noam Yerushalmi on Kesubos 7:7:6 (Noam Yerushalmi on Ketubot 7:7:6) · נועם ירושלמי על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ז) מתניתא במומין שאין דרכן להולד אבל במומין שדרכן להולד אפי' משנכנסה לרשות הבעל צריך להביא ראי' ולומר התניתי עמה ופי' הפ"מ מתניתא דמחלק בין נולדו ברשות האב לנכנסה לרשות הבעל דוק' במומין שאין דרכן להולד בכל עת דרך מקרה והילכך ברשו' האב האב צריך להביא ראי' שלא היו בה מקודם אבל במומין שדרכן להולד תמיד אפי' משלא נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראי' שכך התניתי עמה שאפי' במומין כאילו אני מקפיד בהן והוא דוחק מאוד והק"ע גריס מתני' במומין שדרכן להולד אבל במומין שאין דרכן להולד האב צריך להביא ראי' וכן אמרינן בכתובות (ד' ע"ו) מודה ר"מ במומין הראויין לבוא עמה מבית אבי' שעל האב להביא ראי' ואמאי מנה לי בידך הוא אמר לי' הכא במאי עסקינן ביתרת יתרת מאי ראי' מייתי ראי' דראה ונפייס הוא:
ועוד נראה לי לפי מה שביארתי בפרק קמא (הלכה י') ר' אלעזר שאל לר' יוחנן מתניתין דר"ג ור"א דלא כר' יהושע אמר לי' דברי הכל שני' היא מומין שדרכן להולד. וביארתי שם דלא כהק"ע והפ"מ הוא שני' היא מומין שדרכן להולד ע"כ אמרינן כאן נמצא כאן הי' אבל בבתולין שאינו מצוי שתהי' נבעלת אחר הנשואין אלא ודאי שנבעלה בבית אבי' וכמו שאמר שם בירושלמי אמר ר' יוסי מקמא דין חמיי רבנן מדמי מומין לבתולים כו' מומין מבתולים שאם נולדו כו' הבעל צריך להביא ראי' ובתולין וכי בטלי לא בבית אבי' בטלי כו' וע"ז אומר מתניתין במומין שדרכן להולד (כצ"ל) (פי' שדרכן להולד בשעה מועטת) אבל במומין שאין דרכן להולד (פי' שאי איפשר שיולדו ביום א') א"כ ודאי המומין היו בבית אבי' וא"כ ליכא בזה הטעם דכאן נמצא כאן הי' כיון דודאי בבית אבי' הי' וע"כ האב צריך להביא ראי' אך מה שמסיים צריך להביא ראי' ולומר התניתי עמה צריך להגיה ולומר התניתי עמו (פי' שהאב צריך להביא ראי' כיון שאין דרכן להולד ביום א' א"כ ודאי ברשות אבי' נולדו). אך מה שמסיים לומר התניתי עמו הי' לו לומר האב צריך להביא ראי' שברשותו נולד
ע"כ נ"ל שמביא הבריית' מתניתין במומין שדרכן להולד אבל במומין שאין דרכן להולד על האב להביא ראי' וא"כ מוכח מזה שהטעם משום כאן נמצא כאן הי' וזהו כמו ר' יוחנן דס"ל דמתניתין אתי ככולי עלמא מחמת שאין דרכן להולד אבל לר' יוסי דאמר דילפינן מומין מבתולים וא"כ אפילו מימין שאין דרכן להולד ביום א' נמי על הבעל להביא ראי' והוא כמו שביארתי שם דרישא מנה לאבא בידך וסיפא מנה לי בידך וא"כ כיון דנכנסה לרשות הבעל ע"כ אפילו מומין שאין דרכן להולד ביום א' נמי הבעל צריך להביא ראי']: וע"ז מסיים הירושלמי לומר התניתי עמו וא"כ יהי' הפירוש שבמומין שאין דרכן להולד מחדש אלא שנולדו עמה כגון ביתר אבר וא"כ מאי יביא ראי' שהתנה עמו (פי' שהתנה עם הבעל ונתרצה לזה) והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן (ד' ע"ו) איתיבי' רב אחא ברי' דרב אוי' לרב אשי מודה ר"מ במומין הראוין לבוא עמה מבית אבי' שעל האב להביא ראי' ואמאי מנה לי בידך הוא א"ל ביתרת יתרת מאי ראי' מייתי ראי' דראה ונפייס הוא: