נועם ירושלמי על כתובות ג:א:יז

שם ר' יהודה בן פזי בעי מכות וכרת מה אמרין בה אילין תנאי אמר ר' יוסי צריכה לרבנן ר' יונה בעי למה לא שמע לה מן הדא דתני רשב"י דתני רשב"י ר"ט אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביוה"כ מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביוה"כ אין מכות אצל כרת א"ר מנא קומי ר' יוסי מה צריכא לא כרשב"ל פי' דהאיבעי' הוא רק לר"ל דאמר דחייבי מיתות שוגגין נמי פטורין וע"כ מיבעי' לי' אם יש מכות אצל כרת ברם כר' יוחנן מה מכות אצל מיתה יש לו כש"כ מכות אצל כרת (פי' דחייבי מיתות שוגגין ודאי דחמיר מכרת וא"כ כיון דחייבי מיתות שוגגין חייבין א"כ מה הוא האבעי' לענין כרת אם יש מכות במקום כרת) דאתפלגון השוחט אותו ואת בנו לעבודת כוכבים ומזלות ר' יוחנן אמר התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים ומזלות הי' נסקל רשב"ל אמר אפי' התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאלו התרו בו משום עבודת כוכבים ומזלות הי' נסקל א"ל אפי' כר' יוחנן צריכא לי' תמן שני דברים וכא דבר אחד ומשמע מהמפרשים הק"ע והפ"מ דמחלק לענין קים לי' בדרבה מינה בין שני דברים לדבר א' ולי נראה דהא דקאמר תמן שני דברים וכא דבר א' (פי' דתמן בשני דברים ע"כ קאמר ר' יוחנן דאם התרו בו משום אותו ואת בנו ולא משום עבודת כוכבים ומזלות לוקה דבשוגג לא אמרינן קם לי' בדרבה מינה) והא דקאמר ר' טרפון נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביוה"כ מה כרת שנאמר בשבת אין מכות. אצל כרת אף כרת שנאמר ביוה"כ אין מכות אצל כרת הוא כמו דאמרינן במכות (ד' י"ג) ר' עקיבא אומר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה ב"ד שלמעלה מוחלים להם חייבי מיתות ב"ד אינן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב"ד שלמטה מוחלין לו וא"כ חייבי מיתות ב"ד אינן בכלל מלקות ארבעים אפי' התרו בהם למיתה רק למלקות אינן בכלל מלקות ארבעים אפי' לר' יוחנן ובפרט לפי מה דמסיק רבא דאמר אתרו בי' לקטלא כולי עלמא לא פליגי דאינו לוקה ומת כי פליגי דאתרו בי' למלקות ר' ישמעאל סבר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו ור"ע סבר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו וא"כ למאי דמקיש ר' טרפון כרת למיתה היינו באותו דבר גופא ובאותו דבר אפי' חייבי מיתות שוגגין נמי אין לוקין ואפי' לר' יוחנן וע"כ מקיש דבחייבי כריתות ליכא מלקות נמי ודו"ק: