נועם ירושלמי על כתובות ב:ה:ג

שם (ה"ה) האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת כו' ואם יש עדים שהיא א"א והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת כו' ר' יודן בעא אשת איש הייתי ונתגרשתי במקום פלוני ובאו שנים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני מכחישין הן אותה ר' יוסי בעי אמרה א"א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני באותו היום ובאו שנים ואמרו נתגרשה אשה במקום פלוני ובאו שנים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני כהכחיש עדות בתוך עדות אנו כחיין מפי היום:

וצריך לבאר דמפני מה דחיק לה בירושלמי בענין הבעי' אי אמרה א"א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני באותו היום ובאו שנים ואמרו נתגרשה אשה במקום פלוני באותו היום ובאו שנים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני באותו היום ואמאי לא מיבעי' לי' בפשיטות כגון ששנים אמרו נתגרשה ושנים אמרו לא נתגרשה וכה"ג אמר בירושלמי (פ"ב דכתובות ה"ב) דקאמר התם מתניתא פליגא על ר' יוחנן שנים אומרים נשבית והיא טהורה ושנים אומרים נשבית והיא טמאה לא תנשא ואם נשאת לא תצא. א"ר יוסי מאחר שאלו אומרים טהורה ואלו אומרים טמאה כמו שאלו אומרים נשבית ואלו אומרים לא נשבית ואנו חיין מפי'. וא"כ אמאי לא מיבעי לר' יוסי ה"נ אילו אמרה תחילה א"א הייתי ונתגרשתי ואח"כ אמרו שנים שנתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה אי הוי כהכחשה עדות בתוך עדות ואנו כחיין מפי' כמו שאמר גבי שבויה. והק"ע הקשה דאמאי לעיל גבי שבוי' מסיק דמותרת והכא קא מיבעי' לי' והניח בצ"ע:

אך הענין הוא דהא הבעי' של ר' יודן היינו אי אמרינן מיגו במקום תרי ותרי וכמו שכתבו התוס' בב"ב (דף ל"א) בהא דאמרינן שם איתמר שני עדים המכחישים זו את זו אמר ר"ה זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה ור"ח אמר בהדי סהדי שקרי למה לי והקשו התוס' דבין לר"ה ובין לר"ח נהימנינהו לבתראי במיגו דאי בעי פסלי לקמאי בגזלנותא וכתבו התוס' דמיגו במקום עדים לא אמרינן דמיגו לא יכול לסייעם יותר משני עדים ואפי' הוי עמהם ג' עדים אין נאמנים דתרי כמאה. וכן כתבו התוס' בכתובות (דף י"ז) דמיגו במקום עדים הוא אלמא דבתרי ותרי אפי' איכא מיגו נמי אין נאמנים יותר אלמא דלא אמרינן מיגו במקום תרי ותרי ואפשר דלאו דווקא מיגו של העדים אלא אפי' מיגו דהבע"ד בעצמו ואיכא תרי לגבי הרי נמי לא אמרינן מיגו:

וע"כ מיבעי' לי' לר' יוסי אם אמרה א"א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני באותו היום ובאו שנים ואמרו נתגרשה אשה במקום פלוני ובאו שנים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני כהכחיש עדות בתוך עדות ואנו כחיין מפי' היום היינו דמספקא לי' אי אמרינן מיגו במקום תרי ותרי וכמו דאמרינן ביבמות ד' ל"א) דתרי ותרי הוי ספיקא דרבנן דאמרינן אוקי הרי לבהדי תרי ואשה אוקמא אחזקה וה"נ מיבעי' לי' במיגו:

[ואף דבתרי ותרי במקום חזקה קייל"ן דמדרבנן אסור וכמו שפסק הש"ע באה"ע (ס' מ"ז) בשנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה דלא הנשא ואם נשאת תצא וע"כ איפשר לומר דמיבעי' לי' במיגו במקום עדים תרי ותרי שתנשא לכתחילה דמיגו עדיף מחזקה וכמו דאמרינן בקדושין (ד' ס"ד) ר' סבר מה לי לשקר כי עדים דמי ואתו עדים עקרי לחזקה ור' נתן סבר מה לי לשקר כי חזקה דמי לא אתא חזקה ועקרה חזקה לגמרי וכן בפ"ק דב"ב (ד"ה) אי אמרינן מיגו במקום חזקה אך חזקה דהתם לא הוי כשאר חזקות דסברא היא דלא פרע אינש בתוך זמנו

ועוד דלשיטת הירושלמי דבירושלמי אמרי' דר' יוסי אית לי' דבשנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה דתנשא לכתחילה דאמרינן בירו' (פ"ב דכתובות ה"ב) שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה ר' יונה מדמי לחלבים אילו שנים אומרים פלוני אכל חלב ושנים אומרים פלוני לא אכל חלב שמא אינו מביא אשם תלוי מספק וכא יתן גט מספק א"ר יוסי לא תדמינה לחלבים שכן אפי' אמר לבי נוקפני מביא אשם תלוי מתניתא פליגא על ר' יוסי שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה לא תנשא כו' אלמא דר' יוסי סבירא לי' דבתרי ותרי אוקמינן אחזקה שתנשא לכתחילה וע"כ מיבעי' לי' במיגו במקום תרי ותרי אך דהתם קאמר ר' מנא לא דר' יוסי אומר תינשא ולא ר' יונה אמר אם נשאת תצא לא א"ל אלא לא תדמינ' לחלבים שכן אפי' אמר לבי נוקפני מביא אשם תלוי (פי' דשניהם מודים דלא תנשא לכתחילה אלא דא"ל לא תדמינה לחלבים דמחלבים אין ראי' שכן אפי' אמר לבי נוקפני מביא אשם תלוי וע"כ מיבעי' לי' הכא תרי ותרי משום דמיגו עדיף מחזקה):

וא"כ כיון דכל הבעי' דר' יוסי הוא אי אמרינן מיגו במקום תרי ותרי ואמרינן בכתובות (ד' כ"ג) ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת ואם משנישאת באו עדים כו' ר' אושעי' מתני לה ארישא כו' וע"כ לא יוכל למיבעי' אלא באופן כגון שאמרה א"א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני ובאו שנים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני וא"כ העדים שמעידין שלא נתגרשה אשה במקום פלוני אינן יודעים שהי' א"א אלא דאלו אומרים שנתגרשה אשה במקום פלוני ואלו אומרים שלא נתגרשה אשה במקום פלוני וע"כ מיבעי' לי' אי אמרינן מיגו דאי בעי לא אמרה שהי' א"א וע"כ אית לה מיגו אבל אם היו אומרים לא נתגרשה וא"כ שני כיתי עדים מעידים שהי' א"א ובזה לא מכחשי אהדדי וא"כ ממילא ליכא מיגו ע"כ מיבעי' לי' דווקא שאינם יודעים מזה האשה כלום אלא אם נתגרשה אשה במקום פלוני או נתגרשה אשה במקום פלוני:

אבל לעיל (בפ"ב דכתובות) גבי שבוי' אין הטעם שאמר ר' יוסי מאחר שאלו אומרים טהורה ואלו אומרים שהיא טמאה כמו שאלו אומרי' נשבית ואלו אומרים לא נשבית שנאמנת במיגו דהא לית לה מיגו כיון שהעדים יודעים שנשבית אלא דמותרת כמו בהכחשה דעד לגבי עד וע"כ בתרי לגבי תרי נמי טהורה שאנו סומכים על השנים שאומרים שמותרת ומטעם דמוקמינן אותה אחזקת כשרות וכמו שכתב המהרי"ט בפ"ק דקידושין בכונת התוס' בקידושין (ד' י"ב) וז"ל ואפשר לתרץ דבריהם ולומר דאם הקילו בשבוי' לפי שיש להעמיד בחזקת כשרות דאפי' נחשיב זה הקול כס' דתרין אמרין נטמאת ותרין אמרין לא נטמאת אמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי אתתא בחזקתה דמה שראינו שנשבית לא בשביל כך אתרע חזקתה דמ"מ אין אנו יודעים אם נטמאת ואינה אסורה מה"ת ניקל בא"א דאי איכא סהדי דאותה אבני דכוחלא אית בה שוה פרוטה כו' אעפ"י שיש שם עדים אחרים כו' דאין להעמידה על חזקת היתר שהרי יצתה מכלל פנוי' עיי"ש וע"ז אמר בירושלמי כיון דאילו אומרים טהורה ואלו אומרים שהיא טמאה כמו שאלו אומרים נשבית ואלו אומרים שלא נשבית מעמידין אותה על חזקתה ה"נ באלו אומרים נטמאת ואלו אומרים שלא נטמאת מעמידין אחזקתה דבמה שנשבית לא יצתה מכלל החזקה כמו שכתב המהרי"ט ולא מטעם מיגו דהא הכא ליכא מיגו כיון שיש עדים שנשבית:

וע"כ אמר תחילה בירושלמי ר' יודן בעי א"א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני ובאו שנים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני מכחישין הן אותה ופי' הפ"מ אי הוי הכחשה דעבדי אינשי דמגרשי בצינעא ולא נראה לי דכיון שאמרו במקום פלוני והן אמרו שלא נתגרשה ודאי הוי הכחשה וכמו שהביא המ"ל ברמב"ם (פ"ט מה' אישות) שים היו כולם במעמד א' כשנתגרש' דאותן שאומרי' לא ראינו דהוי הכחשה וגם לא ניחא לפרש דהאיבעי' הוא אי אמרינן מיגו במקום עדים כמו דאיתא בב"ב (ד' ל"א) ע"כ נ"ל שהבעי' הוא כמו שכתב הר"ן בשבועות (ד' מ"א) גבי ההוא דאמר לחברי' הב לי מאה זוזי דמסקינא בך א"ל לא פרעתיך בפני פלוני ופלוני אתא פלוני ופלוני כו' א"ל רבא כל מילתא דלא רמי' עלי' דאינש לאו אדעתי' וכתב הר"ן בשם הרשב"א דאע"ג דאמרינן בב"ב (ד' ק"ע) דצריך לברר ואם לא בירר הפסיד היינו דווקא בשטר וחזקה דחזקה מכח שטרא קא אתי אבל בב' כיתי עדים אמרינן דא"צ לברר והכא דומה לשתי כיתי עדים דטענת הפירעון אינו באה מכח העדים אלא מילתא יתירא היא דאמר הילכך אפי' באו עדים ואמרו לא היו דברים מעולם נאמן ועיין בסנהדרין (ד' כ"ג) וה"נ כיון שא"צ לומר באיזה מקום נתגרשה ע"כ אפי' באו עדים ואמרו לא נתגרשה אשה במקום פלוני איפשר דלא הוי הכחשה ובמ"א יתבאר בזה באורך וע"ז בעי ר' יוסי א"ת דהוי הכחשה אמרה א"א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני כו' אנו כחיין מפי' אי אמרינן מיגו במקום תרי ותרי וכמו שביארתי ודו"ק]: