נועם ירושלמי על הוריות ג:ב:ד

שם אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת ספק כזית עד שלא נתמנה וספק כזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חיי' אלא אחת בשני העלמות חייב שתי' והנה הפ"מ כתב דאכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה אינו חייב אלא אחת לרבנן והוא דוחק דכיון דלא מצטרפי וכמו דאמר לעיל אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה אפי' בהעלם אחד פטור כו' וכיון דלא מצטרפי בודאי דחלוקים לחטאות וכמו דאיתא בשבת (ד' עא) דכל היכא דחלוקים לחטאות לא מצטרפי וכן אם לא מצטרפי בודאי דחלוקים לחטאות וכן בירושלמי (פ"ז דשבת ה"א) ר' ירמי' בעי קומי ר' זירא קצר חצי גרוגרת כו' שגגות שבו מהו שיצטרפו איפשר לומר שבתות חולקין שבתות מצטרפות וא"כ כש"כ הכא שנשתנה לחטאת אחרת וא"כ איך יצטרפו:

ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי (וכצ"ל) מצינו דבר עיקרו פטור וספיקו חייב (פי' שחייב באשם הלוי אעפ"י שעיקרו פטור דהיינו שהוא פטור מחטאת) וכא עיקרו פטור (והוא ט"ס וצ"ל חייב) וספיקו חייב (צ"ל פטור) וקאי אהא שאומר אח"כ (ודלא כמו שכתב הפ"מ) וע"כ אומר אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת (וצ"ל חייב שתים) (פי' מפני שהם חלוקים לענין חטאות ע"כ לא מצטרפי וחייב שתי חטאות) ספק כזי' עד שלא נתמנה וספק כזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת דהא אשם תלוי הוא עד שלא נתמנה וכן משנתמנה. וא"כ כיון דאין חילוק לענין אשם וע"כ מצטרפין בשני העלמות חייב שתים: וא"כ מצינו שעיקרו חייב וספיקו פטור והא דאמר תחילה מצינו כו' הוא ענין בפני עצמו וקאי אהא דלקמי' וכמו שביארתי ודו"ק

[ ולפי מה שביארתי ניחא מה שכתב הפ"מ דהרמב"ם לא הביא להאי דינא דספק חצי זית עד שלא נתמנה מביא אשם תלוי דלפי מה שביארתי הא דאמר ר' יוסי כל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי הוא דמדחה להא דאמ' תחלה ולא אשכחן כן והוא משום דבעינן דווקא דנראה אבל אם לא נראה בשעת מעשה אינו מביא אשם תלוי (וגם מה שכת' הפ"מ דהא דקאמר אכל שני זיתים ונתודע לו בודאי של א' מהן דהאי לא קאי אלא אליבא דמאן דאמר דידיעת ספק שבנתיים קובעת לחטאת ואין הלכה כן כו' ושגה בזה דהא הכא נתודע לו בודאי של א' מהן וא"כ הוי ידיעת ודאי: