נועם ירושלמי על גיטין ט:ח:ב

(ה"ח) מתניתין שייר מקצת הגט כו' כתב הסופר ועד כשר כו' ובגמ' כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר איש פלוני כשר בן איש פלוני כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא אמר ר' יוסי לא בעית מדעתי' דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג ופי' הפ"מ דקאי על הא דקאמר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וקאמר ד"ה היא כלומר דר"א פליג על הא דתנן דאיש פלוני כשר אפי' בלא עד והילכך דווקא אם כתב עד משו' דר' יהודה סובר דבעינן ידים מוכיחות כו' והנה דבריו דחוקים מאוד. והק"ע פי' דר"א אמר דברי הכל היא הא דתנן כתב סופר ועד כשר אמר ר"י דר' יהודה היא וגריס ר' יוסי היא ופי' דחתם סופר שנינו וא"כ חיישינן דילמא אמר לשנים לחתום ומחמת כיסופא דסופר אמרו לו לחתום וע"כ אומר דר' יוסי היא דר' יוסי פוסל באומר אמרו וע"ז אמר ר' יוסי לא בעית מדעתי' דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו ואח"כ גריס לאורכו כשר וע"ז אמר ר' זירא היא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וע"כ לא חיישינן שמא תרי גיטי הוי כו' עיין שם וכל דבריהם דחוקים למאוד:

ע"כ נ"ל לבאר והוא דכן צריך לגרוס כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר א"ר אלעזר ד"ה היא כו' (והפ"מ החליף בדפוס הגירסא והגיה כמו פירושו שפי' דקאי אהא דאיש פלוני כשר ובן איש פלוני כשר ונדחק בפירושו ע"כ צריך להגיה כמו שהגהתי:

והוא שאומר כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר ולא חתם סופר ועד דשיטת הירושלמי דחתם סופר ועד כשר לכתחילה ואינו סובר כמו שיטת הש"ס דילן בגיטין (ד' ס"ו) דאמר רב חסדא חתם סופר שנינו ואמר רב חסדא מתניתין ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח וע"כ לא חיישינן דילמא אמר לשנים אמרו לפלוני ופלוני ויחתמו ומשום כיסופא דסופר חיישי ומחתמו חד מהנך סהדי וסופר בהדי' ובעל לא אמר הכי וכן בגיטין (ד' פ"ח) אמר ר' ירמיה חתם סופר שנינו אמר רב חסדא הא מני ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח אלא דחתם סופר כשר לכתחילה וע"ז אומר כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר (פי' דכשר אפי' בכתב סופר ועד) (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) ושמואל אמר אפי' כתב סופר ועד שהרי שנינו כתב סופר ועד כשר:

וע"ז אומר א"ר אלעזר דברי הכל היא (פי' הא דכתב סופר ועד כשר אתי כדברי הכל והוא משום דיש להקשות דאיך תנן כתב סופר ועד כשר הא תנן בגיטין (ד' כ"ו) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקו' האשה וא"כ כיון דכותבין טופסי גיטין א"כ דילמא כתב טופס הגט וא"כ מניין מוכח שגירש את אשתו (וכן הקשו התוס' בגיטין (ד' ג') בד"ה שלשה גיטין פסולין דלמ"ד כתב סופר ועד כשר קשה דניחוש שמא הסופר כתבו להתלמד וזרקו לאשפה ובאתה האשה והחתימה עליו עד אחד ואין כאן שנים ויש לומר שהסופרים חוששים למכשול ונזהרין בכך ומיהו אין רגילות להזהר לגמרי שתחשב כתיבת סופר כעד א') וא"כ הכא נמי ניחוש דילמא כתב טופסי גיטין ובאתה האשה והחתימה עליו עד א':

וע"ז אומר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא והוא משום דר"א לטעמיה שסובר דכתב תורפו בטופס פסול וכמו שביארתי בירושלמי (רפ"ג דגיטין) דקאמר מילתיה דר"א אמר כולם אינן פסולין כו' והוא משום דסובר דסתמא פסול בגיטין משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת וכמו שביארתי שם וע"כ סובר דאין פוסלין אפי' לכהונה וכמו שסובר ריש לקיש שם דכולן אינן פסוליןדר"ל אמר כתב תורפו בטופס פסול וא"כ לר"א צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם אפי' לת"ק שסובר דכשר לכתוב טופסי גיטין אעפ"כ צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם דכתב תורפו בטופס פסול אבל בלא"ה לא היה כשר לת"ק אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא והוא משו' דר' יוחנן סובר דכתב תורפו בטופס כשר לת"ק וא"כ אמאי כשר בכתב סופר ועד דילמא כתב טופס הגט והאשה החתימה עליו עד א'. וע"כ אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא (פי' דר' יהודה פוסל בטופסין וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ב דגיטין) אלא כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין וכן (ברפ"ג דגיטין) ר' כר"י דר' יודה פוסל בטופסין וכן (בפ"ז דגיטין ה"ב) פתר לה כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין (וכמו שביארתי (בפ"ג ה"א) שיטת הירושלמי אליבא דר' יוחנן דר' יודה ס"ל דסתמא פסול משום דסתם אשה לאו לגירושין קיימה):

וע"כ אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא (פי' שפוסל בטופסין) אבל לת"ק אפי' כתב תורפו בטופס כשר וא"כ אינו כשר ע"י כתב סופר ועד וע"ז אמר ר' יוסי לא בעית מדעתו דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג כשר (פי' דר' יוחנן לא פליג על ר' אלעזר דמתניתין דוקא ר' יהודה היא ולא רבנן דמכשרי בטופסין וא"כ אינו כשר בכתב סופר ועד דזה אינו) דאפי' לר' יוחנן שסובר דכתב תורפו בטופס כשר זה אינו רק לענין התורף דהיינו הרי את מותרת לכל אדם אבל צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ג דגיטין ה"א) ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג (פי' אם כתב שם האיש והאשה ואתרמו אח"כ השמות שוין ששם הבעל ושם האשה הוי כמו שכתב בטופס הגט אם כשר) א"ל כן אמר ר' זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ בשם האיש והאשה פסול אפי' לר' יוחנן דלא הוי כמו סתמא בשם האיש והאשה דכיון דאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג והא דסתמא כשר לר' יוחנן אליבא דת"ק זהו דווקא בכל תופס הגט ואפי' בתורף שזהו שוה בכל הגיטין וע"כ הוי סתמא וסתמ' כשר. אבל בשם האיש והאשה כיון שאינו מצוי לזווג א"כ אפי' אתרמי תלוי בבריר' וא"כ פסול אפי' לת"ק וכפו שביארתי (שם) שע"כ אמרינן בזבחים (ד"ג) אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה כו' ואמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם וביארתי שם דהראי' הוא מהא דצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אד מזה מוכח דסתמא פסול אבל מהא דצריך שיניח שם האיש ושם האשה מזה אין ראיה דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג]

וא"כ אפי' לר' יוחנן דכתב תורפו בטופס כשר אעפ"כ בשם האיש והאשה צריך שיניח א"כ כתב סופר ועד כשר לכולי עלמא דהא שם האיש והאשה צריך שיניח והא דאמר ר' יוחנן דר' יהודה היא הוא בשיטתו השיבוהו שאמר ר"א דברי הכל היא דצריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם אפי' לת"ק וע"כ כתב סופר ועד כשר וע"ז אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא (פי' דהוא סובר רק ר' יהודה דפוסל בטופסין. אבל לת"ק אפי' כתב תורפו בטופס כשר) אבל ר' יוחנן לא פליג על ר"א דמתניתין אתי' ככולי עלמא דודאי ר' יוחנן נמי מודה בזה דאתי' ככ"ע וע"ז אומר לא בעית מדעתיה דר' יוחנן פליג (פי' דלא אתי אלא כר' יהודה) בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ הא דכתב סופר ועד כשר אתי ככולי עלמא דהא צריך שיניח מקום האיש והאשה ואם לא הניח פסול דכיון דשאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ אפי' לר' יוחנן אתי ככולי עלמא אלא דבשיטתו השיבוהו וכמו שביארתי ודו"ק: