נועם ירושלמי על גיטין ו:ה:ה

שם (ה"ה) כהדא גניבה אתאפק למיקטלא אמר יבון לר' אבונא זוז מן חמרא דכפר פני' ולא יבון לו חשין להא דרב דרב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים נגבית מן המשועבד כך אינה נגבית מן היורשין ופריך ולא יתנון ליה משום חוב יתנון לו משו' מתנה חשין להא דר"א שאל מתנתו כמתנת שכ"מ ומשמע מהירושלמי שא' ליתן לו בעד החוב המגיע לר' אבונא ובש"ס דילן בגיטין (ד' ס"ה) משמע שלא אמר לו רק בתורת מתנה:

[ואיפשר לומר דלשיטת הירושלמי הא שאמר יבון זוז לר' אבינא מן חמרא דכפר פני' הפירוש הזוזי שמגיע לו בעד חמרא דכפר פני'. וע"כ סובר הירושלמי שמגיע לו בעד החוב וע"כ שאל נהי דאינו גובה מן היורשין במלוה בעדים משום דיורש כמשועבד כשם שאינו נגבית מן המשועבד כך אינו נגבה מן היורשין יתנון ליה מ"פ מחמת מתנת שכיב מרעוע"כ לא קאמר הירושלמי כמו שאומר הש"ס דילן בגיטין (דף סו) אלא ר' אבא הכי קא קשיא חמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר מחמרא קאמר כיון שלשיטת הירושלמי הוא זוזי שמגיע לו בעד חמרא דכפר פני' וע"כ לא מקשה כדמקשה בש"ס דילן)]: