נועם ירושלמי על גיטין ו:ב:ג

מתניתין נערה המאורסה היא ואבי' מקבלין את גיטה ר' יהודה אומר אין שתי ידים זוכות כאחת ובגמ' ריש לקיש אמר כמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין א"ר יוחנן הכל מודים בקידושין שאביה מקדשה ולא היא כו' על דעתין דר' יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינו עושה שליח על דעתי' דריש לקיש יש לה דעת אצל אבי' והיא עושה שליח כו' חברי' אמרין בחצר ובארבע אמות פליגין ר' יוחנן אמר יש לה חצר ויש להן ארבע אמות ר"ל אמר אין לה חצר ואין להם ארבע אמות ר' אלעזר אומר בחצר פליגין ואין לה ארבע אמות מי אמר ר' יוחנן בפישוט ידים ר' אלעזר שאל חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו:

הנה הק"ע כתב כתב הטור (סי' מ') מספקא לן אם שליח כדין האשה לכל דבר לענין אם זרק לתוך חצירו או לד' אמות שתהי' מגורשת ומסתברא שדינו כדין האשה לכל דבר והנה בספרי אבי הנחל (ד' י"ב) הבאתי מה שכתב הקצה"ח שזהו ספיקו של הטור כיון שחצר דגברא משום שליחות אתרבאי ובקבלה אין שליח עושה שליח וע"כ מיבעי' לי' משום דבתורת שליחות לא אפשר דה"ל מילי משום דהוא אינו עושה מעשה בקבלתו אלא מהו שתעשה כידו כיון דחצר דידה משום ידה הכא נמי לשליח דהוי חצירו כידו וע"כ הוי חצירו של שליח מחמת ידו וע"כ יכול לקבל הגט ע"י החצר משא"כ אי הוה החצר משום שליחות וא"כ אינו יכול לעשות שליח דמילי לא מימסרן לשליח:

[והנה שם כתבתי מה דפשיטא ליה להטור הע"ג דמספקא ליה בירושלמי והוא משום דהטור סובר דלא אזלינן בתר השליח שאעפ"י שאין השליח ראוי לכל הדברים אעפ"כ יהבינן ליה כח של המשלח וכמו דאמרי' בגיטין (ד' ס"ג) פשיטא איש הוי שליח להולכה שכן בעל מוליך גט לאשתו כו' איש לקבלה ואשה להולכה מאי ומסקינן שם דאיש הוי שליח לקבלה ואשה להולכה אלמא אע"ג דאין בשליח גופא הכח של הולכה כמו אשה אעפ"כ נעשה שליח משום דכיון דישנה בתורת גיטין וקידושין יהבינן לה כח של המשלח וכן הכא נמי יהבינן כח של המשלח וע"כ פסק הטור לענין חצר של שליח דהוי מתורת יד כמו להאשה עצמה שהיא המשלח אע"ג דאין אצלו אותו כח גופא משא"כ להירו' דפליגי בזה בירושלמי (פ"ה דמ"ש) ר' רדיפא אמר אתפלגון ר' ירמיה ור' יוסי חד אמר הראוי ליטול זכה וחרנא אמר הראוי ליתן זכה הא מתניתא פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה דתנינן תמן האומר תן גט זה לאשתי שכן ראוי לקבל גט לאשתו ועיין בספרי נחלת יהושע (ח"ב ט') ושם ביארתי וא"כ כיון דלשיטת הירושלמי בעינן שיהא השליח ראוי מצד עצמו להשליחות ולא שיהבינן לה כח של המשלח ע"כ בעי אם החצר לשליח הוא מתורת יד כיון דהוא בעצמו הוי גברא אעפ"כ שבא מכח האשה וחצר דאשה משום יד אתרבאי מ"מ כיון שאין לו אותו כח בעצמו לא וע"כ בעי לה ר' אלעזר]:

ועוד אפשר לומר משום דלקמן אמר אף במתנה כן אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו אמר לי' תמן התורה זיכתה אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ועיין בספרי נחלת יהושע (ח"ב ט') שע"כ אמרינן בירושלמי (פ"ה דמ"ש) ר' אבהו אתפלגון ריב"ח וראב"ע כו' נפק ר"ע לגבי' כו' אי אתא א"ל בא בדרך הזה אין שלח תלמידי' א"ל אתם כתיב כו' וביארתי שם הטעם שאין נותנים לשלוחו של כהן הא בכל מקום שלוחו של אדם כמותו וביארתי שם שבמתנות כהונה אינו יכול לעשות שליח משום דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ובזכי' אינו יכול לזכות דטובת הנאה אינו ממון עיין שם שהארכתי בזה וע"כ כיון שהוא חידוש שהאשה יכולה לעשות שליח לקבלה משום דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ע"כ אף שבגיטין זיכתה אותה התורה בגיטה היינו דווקא ע"י השליח בעצמו אבל לא לענין שיוכל לקבל ע"י חצירו אבל לשיטת הש"ס דילן אפי' במתנה נמי יכול לעשות שליח אף שהוא דבר שאינו שלו וא"כ אין זה חידוש בגט ע"כ ודאי שיכולה להתגרש אפי' ע"י חצירו של שליח וע"כ פסק הטור שדינו כדין האשה לכל דבר ודו"ק: