נועם ירושלמי על עירובין ו:ז:ג

שם רב המנונא אמר בית שמניחין בו העירוב אינו צריך כלום. ר' חסדאי אמר נעשה כשותף א"ל רב המנונ' מיליהון דרבנן לא שבקין לך דאתפלגון מבוי שצידו א' כו' וצידו א' ישראל רב חונה בשם רב א' ערבו דרך פתחי' כו' אוסר עליהם והטעם דאין עירוב מועיל במקום כו' פירוש אבל עירבו דרך חלונות אין כו' אוסר עליהם והטעם כיון דעירבו דרך חלונות א"כ העירוב עושה אותם כחד וא"כ אינו אוסר במקום יחיד. אבא בר חונה בשם רבי יוחנן אפי' עירבו דרך חלונות אין כו' אוסר עליהם והוא (ט"ס וצ"ל) אוסר עליהם וא"כ אם הטעם דנעשים כשותף א"כ איך קאמר רב דאם עירבו דרך חלונות אין כו' אוסר עליהם דכיון דנעשה כשותף א"כ ה"ל שנים ואוסר עליהם אלא ודאי שהוא כמו דאיתא בירושלמי (ספ"ז דעירובין) ניחא החיצונה אסורה שלא עירבה הפנימית למה מפני שנתנו עירובן במקום אסור הרי לא נתנו עירובן במקום אסור (פי' דהא נתנו עירובן בפנימית אלא שדריסת הרגל אוסרת הרי אין כאן דריסת הרגל אוסרת (פי' דהא חיצונה אין לה דריסת הרגל על הפנימית). א"ר יסא מכיון שנתנו במקום א' נעשו כולן רשות א' (פי' אם נתנו עירובן בפנימית) והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בעירובין (דף ע"ה) נתנו עירובן במקום א' כו' מן הפנימית כו' מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דאמרינן מאי מקום א' אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ואמאי קרי ליה מקום א' מקום המיוחד לשתיהן. וא"כ סובר הש"ס דילן דלא אמרינן דיורין להחמיר כמו דאמרי' בעירובין (ד' מ"ט) ואיפשר דה"ט משום דלשיטת הש"ס דילן הוי כשותף ע"כ אמרינן לתיקוני שתפתיך ולא לעוותי משא"כ לשיטת הירושלמי דנעשו כאחת ועדיף יותר משותף ע"כ לא יכול לומר לתקוני שתפתיך ולא לעוותי ועיין ברמב"ם (פ"ב מה' עירובין ה' ט"ו) חצר שישראלים כו' שאין רבים נעשים בעירוב כיחיד במקום כו' והוא לפי שיטת הירושלמי בפלוגתא דרב ור' יוחנן אבל לפי שיטת הש"ס דילן כיון שהוא נעשה כשותף א"כ ודאי אין נעשים כיחיד. וע"כ פירש"י באופן אחר ודו"ק. ולקמן (ה"ח) יתבאר עוד בזה: