נועם ירושלמי על חלה ד:ה:ז

מתניתין אף הוא העלה את בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והחזירו שלא יקבע הדבר חובה כו' ואתי' כמ"ד פסחן של נשים רשות תני האשה עושה פסח הראשון לעצמה והשני טפילה לאחרים דברי ר"מ ר' יוסי אומר האשה עושה פסח שני לעצמה בשבת ואין צריך לומר הראשון רשב"א אומר האשה עושה פסח הראשון טפילה לאחרים ואינה עושה פסח שני כו' אמר ר' יונה ואפי' למ"ד חובה שניה היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה לא כן סברינן מימר קודם לשתי הלחם לא יביא ואם הביא כשר כו' ול כן תנינן אם באו תמימים יקרבו שני' היא שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה ונ"ל דהא דאמר ר' יונה ואפי' למ"ד חובה (הוא ט"ס וצ"ל אפי' למ"ד רשות). (וכן איתא ברפ"ח דפסחים) ואפי' למ"ד פסחן של נשים רשות שני' היא שהדבר מסויים שלא יקבע הדבר חובה ופי' שאומר דאפי' למ"ד פסחן של נשים רשות ולא כמו רשב"א שאומר שאינה עושה פסח שני כלל אלא אפילו כמ"ד פסחן של נשים רשות הוא בפסח שני אלא כיון שהוא איש מפורסם ע"כ חששו חכמים שלא יקבע הדבר חובה וזה הוא ודאי דלא אתי כמ"ד דחובה דא"כ אמאי לא קיבל ממנו כיון שהוא חובה: וע"כ מביא ראי' מהא דתנן אנשי הר צבועין הביאו ביכוריהם קודם לעצרת ולא קיבלו מהם אע"ג דתנן קודם לשתי הלחם לא יביא ואם הביא כשר וכן בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קיבלו ממנו אע"ג דתנן אם באו תמימים יקרבו משום שהדבר מסויים שמא יקבע הדבר חובה וה"נ אתי כמ"ד פסחן של נשים רשות ואפ"ה לא קיבלו ממנו משום שמא יקבע הדבר חובה. ודע שהק"ע שגה בזה בפירושו לפסחי' (פ"ח ה"א) ששם איתא נמי זה הירושלמי ואתי כמ"ד פסחן של נשים רשות תני האשה עושה פסח הראשון לעצמה כו' א"ר יונה ואפי' כמ"ד פסחן של נשים רשות שני' היא שהדבר מסויי' שלא יקבע הדבר חובה וכתב הק"ע ואתי' כו' אמתניתי' קאי דתנן שחט עלי' אבי' או בעלה דמשמע מן הסתם אין הנשים שוחטות לבדן אלא עושה אותן טפילה לאנשים אתי כמ"ד נשים רשות וכדמסיק ושגה בזה דעיקר הענין הוא בירושלמי דהכא אמתניתין דחלה אף הוא העלה את בניו ואת בני ביתו לעשות פסח קטן כו' וכמו שביארתי והק"ע שגה בזה: