נועם ירושלמי על חגיגה א:ו:ב

שם (ה"ו) ר"י בשם ר' ישמעאל נאמר ט"ו בפסח ונאמר ט"ו בחג מה ט"ו שנאמר בפסח י"ט האחרון תשלומין לראשון אף ט"ו שנאמר בחג יו"ט האחרון תשלומין לראשון יהודה בר ספרא בשם ר' הושעי' וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וכי שבעה הם והלא שמונה הם אלא צא שבת מהם הרי שבעה כו' אתא רבי חנני' יהודה בר ספרא בשם רבי הושעי' וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וכי שבעה הם והלא שמונה הם כו' מה ת"ל תחגוהו אלא מלמד שיו"ט האחרון תשלומין לראשון א"ר יוחנן ותני כן שמיני רגל בפני עצמו פייס בפני עצמו כו' ולכאורה יש להקשות דאיך אמר משמי' דר' הושעי' וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים כו' תחגוהו אלא מלמד שיו"ט האחרון תשלומין לראשון הא ר' הושעי' אמר בריש חגיגה בירושלמי כל שבעה חובה (פי' שאפילו אם היה חיגר ביום ראשון ונתפשט בשני נמי חייב וא"כ איך אמר ר' הושעי' שיו"ט האחרון תשלומין לראשון וא"כ צ"ל דלאו דווקא נקט תשלומין לראשון אלא שהפי' הוא אם לא הביא ביום ראשון צריך להביא בשני אבל מ"מ אפי' אם היה חיגר ביום ראשון ונתפשט אח"כ נמי חייב:

ואיפשר לומר שהוא כמו שכתב הט"א בפ"ק דחגיגה (ד' ח) עבר הרגל ולא חג חייב באחריותו וכתב הט"א קשה לי מאי עבר הרגל דקאמר עבר יו"ט האחרון הל"ל דהא ברישא קאמר חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג אלמא יו"ט האחרון אינו כייל בכלל הרגל דקתני א"כ בסיפא הול"ל עבר יו"ט האחרון אינו חייב באחריותו כו' וי"ל למאי דאפרש בגמ' דאפי' למ"ד בגמ' כולן תשלומין זה לזה אפ"ה י"ט אחרון תשלומין דראשון הוא דמשו"ה לא כייל קרא ליו"ט אחרון לענין חגיג' בהדי ז' ימי החג שלפניו דלכתוב רחמנא וחגותם שמונה ימים למימר' דחלוק משלפניו דאלו ז' ימי החג תשלומין זל"ז אבל י"ט אחרון תשלומין דראשון וחיגר כל ז' ונתפשט ביו"ט אחרון פטור כו' וכ"ת הניחא למ"ד כולן תשלומין זה לזה אבל למ"ד כולן תשלומין דראשון מאי איכא למימר כו' וי"ל דלדידיה הוי בע"כ איפכא דמדלא כייל ליום טוב האחרון עם ז' ימים שלפניו למימרא דהוא חלוק משבעה ימי החג ולא דמי להו לענין חגיגה וכיון דכולן תשלומין דא' הא דלא דמי להו היינו שהוא בפ"ע ואינו תשלומין דא' כו' עיין שם.

ובזה יתבאר הירושלמי ר' חנניה כו' בשם ר' הושעי' מה ת"ל תחגוהו אלא מלמד שיו"ט האחרון תשלומין לראשון פי' שע"כ כתב תחגוהו על השמיני בפני עצמו ללמד שיו"ט האחרון תשלומין לראשון ולא כשאר ימי החג שר' הושעי' סובר שכל חובה והיינו שהם תשלומין זה לזה אבל יום טוב האחרון הוא תשלומין לראשון):

וע"ז אומר אמר ר' יוחנן ותני כן שמיני רגל בפני עצמו כו' (פי' שמביא ראיה מהא דאמר דשמיני רגל בפני עצמו וחלוק שלפניו והוא מדכתיב תחגוהו). אלא דלר' יוחנן הוא בהיפוך דר' יוחנן סובר בריש חגיגה בירושלמי דכולן תשלומין דראשון וע"כ לדידיה הא דשמיני רגל בפני עצמו היינו שחלוק משלפניו ואפי' אם היה חיגר ביום הראשון ונתפשט בשמיני חייב משום שהוארגל בפני עצמו ובזה יתיישב מה שהאריכו התוס' ביומא (ד' ג) על הא דקאמר ואפי' למ"ד שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מיני לענין פז"ר קש"ב אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא. האריכו בזה מה שאמר רגל בפני עצמו לענין מאי הוא רגל בפני עצמו ולפי מה שביארתי איפשר לומר כמו דאמר בירושלמי שהוא רגל בפני עצמו היינו אפי' אם היה חיגר בראשון ונתפשט בשני והא דקאמר אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא היינו אם לא הביא בראשון אפי' לא הביאו מחמת שהוא חיגר נמי חייב אך שאין לשון הגמ' משמע כן אבל בירושלמי יש לפרש כמו שביארתי

[ ובזה יתבאר הא דאיתא בירושלמי (פ"ק דר"ה ה"א) אמר ר' יוסי בר' בון כל שבעה אין אומרים לו הבא מכאן ואילך אומרים לו הבא (פי' שצריך המצורע להביא קרבנותיו) מתניתא פליגא על ר' יוסי בר' בון כולהם מתכוונים ומביאין קרבנותיהם ברגל וא"כ משמע שא"צ להקריב קרבנותיו מיד ופריך ניחא נזיר (פי' בנזיר ניחא שמתכוין ומביא קרבנותיו ברגל) מצורע ולא מחוסר כיפורים הוא והא תנינן ההלל והשמחה שמונה כו' אמר ר' יוסי קיימה ר' אבדימא נחותא בכהנים ובשעיר והקשיתי בספרי נועם ירושלמי דאי אמרינן כולן תשלומין דראשון א"כ קשה דאיך מתכוונים ומביאים קרבנותיהם ברגל הא פטור מראי' וחגיגה כיון דהוי טמא ביום ראשון (ובספרי נ"י תרצתי דכיון דיכול להביא קרבנותיו וא"כ מתחייב בראי' וחגיגה אלא דאינו יכול להקריב קרבנותיו ביו"ט א"כ העיכוב הוא מחמת היום וכל שהוא מעוכב מחמת היום יש לו תשלומין וכמו שכתבו התוס' בריש חגיגה (ד' ב') אבל אעפ"כ איכא למימר דמ"מ כיון שלא הקריב קרבנותיו א"כ ה"ל מחוסר כיפורים והוי טמא א"כ איך יש לו תשלומין דראשון). אבל לפי מה שביארתי כעת דלר' יוחנן דאמר כולן תשלומין דראשון הוי שמיני רגל בפני עצמו ויכול להביא קרבנותיו בשמיני ולר' הושעי' דאמר כל שבעה חובה א"כ יכול להקריב כל שבעה וא"כ איפשר דמיירי ברגל של סוכות וע"כ פריך מהא דתנן ההלל והשמחה שמונה דא"כ מבטל מצות שמחה ומשני בכהנים ובשעיר] ודו"ק: