נועם ירושלמי על בכורים א:ה:ד

שם בירושלמי ר' יעקב בר אידי בר אושעי' מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עלי' ערעור ושלח את רבי רומנוס לבודקן ומצא שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים ויום א' והכשירה לכהונה ר' אושעי' אמר כר"ש הכשירה א"ר זעירא ד"ה היא דאמר ר' זעירא בשם ב"א ב"א דר"י מטי בה בשם ר"א בשם ר"י ולד בוגרת כשר שהוא בל"ת הבאה מכח עשה והוא אשה בבתוליה יקח וכל ל"ת שבאה מכח עשה עשה הוא ודכותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשהולא מן גיורת כל ל"ת שבאה מכח עשה עשה הוא התיב ר' הושעי' הרי דור שני של מצרי הרי הוא בל"ת שבאה מכח עשה הוא חזר ר' הושעי' ואמר לא דמי עשה בישראל ועשה בכהנים עשה בישראל אסור בכל ועשה בכהנים אסור בכהנים והותר בלוים וישראלים.

והנה המפרש מהרא"פ פירש הרי דור שני של מצרי שהיא אסורה אפי' נקיבות שלא אסרן התורה אפי' לראשון אלא מכח לאו הבא מכלל עשה כו' והי' להם להתיר השני הבא מן הראשון וכן פי' הפ"מ ביבמות (פ"ח ה"ב) ושניהם שגו בזה דמה הוא הקושי' הרי דור שני של מצרי כו' הא כיון דהתורה אמרה במצרי דור שלישי יבוא להם א"כ עד דור שלישי הוי בעשה. ע"כ נראה לי לבאר שהמעשה הי' דנסב כהן להאי גיורת וא"כ אם הי' ישראל נושא אותה הי' הולד מותר דאפי' לר' יהודא דאמר בת גר זכר כבת חלל זכר אם הי' אביו מישראל כשר וכמו דאמרינן לעיל בירושלמי ר' יהודא אומר עד שיהא אביו מישראל (כצ"ל) וכן בקדושין (ד' ע"ח) ר' יהודא סבר עד דאית כל זרע מישראל ופירש"י כלומר כל עיקר הקרוי זרע היינו מן האב לאפוקי בת גר זכר וא"כ אפילו לר' יהודא הולד כשר אך הענין הוא מחמת שבא כהן על הגיורת וא"כ ביאתו בעבירה וע"ז אמר דהכשירה רבי לכהונה מחמת שהעבירה היא רק מחמת לאו הבא מכלל עשה והוי עשה וע"כ הולד כשר וכמו דאמר רבי אבהו בשם ר"י ולד בוגרת כשר שהוא בל"ת שבאה מכח עשה עשה ודכותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא מן גיורת כל ל"ת שבאה מכח עשה עשה וא"כ לא נפסל הולד לא מכח ביאתו בעבירה ולא מן כח גיורת דהא אית כל זרע מישראל:

ובזה יתבאר הא דהתיב ר' הושעי' הרי דור שני של מצרי הרי הוא בל"ת שבאה מכח עשה הוא. והוא עפ"י מה דאמרינן ביבמות (ד' ע"ז) כי אתא רבין א"ר יוחנן בת גר עמוני ובת מצרי שני ר"י אמר כשירה ור"ל אמר פסולה (פי' שפסולה לכהונה אע"ג דמצרית שלישית כשירה אך ה"מ בלא עבירה. אבל הכא שבאה ע"י עבירה ס"ל לר"ל דפסולה וכן אמרינן בירושלמי (פ"ז דיבמות ה' ה') ר' זכאי כו' משלח כו' בת גר עמוני ובת דור שני של מצרי כו' לכן צריכה כשהי' אמה מישראל שלא תאמר כשם שנתחללה כך נתחללה בתה כו' ועוד מן הדא דר' יעקב ב"א פליגין ר' יוחנן ור' בת גר עמוני ובת דור שני של מצרי ר' יוחנן אמר כשירות ר"ל אמר פסולות ור' הושעי' סובר כר"ל דדור שני של מצרי הבא על ישראלית שבתה פסולה לכהונה מחמת שביאתו בעבירה אע"ג דזהו רק מחייבי עשה אעפ"כ פסולה לכהונה וע"ז תירץ דאינו דומה דעשה בישראל אסור לכל ועשה בכהנים אסור בכהנים ומותר בלוים וישראלים וע"כ אעפ"י שהי' בעבירה כשירה לכהונה ועי' ביבמות (ד' ע"ט) תוס' ד"ה ר"י אך לפי שיטת הש"ס שלנו ביבמות (ד' נ"ט) לא דמי דהא אמרינן בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי משום דסופה להיות בוגרת תחתי' סופה להיות בעולה תחתי' עי"ש]. ואף דמשמע בירושלמי שם דר"י סבר דבת גר עמוני ובת מצרי שני כשר אך ר"י בר בון מסיק התם דבזקנות פליגין עי"ש. ועי' בירושלמי (פ"ח דיבמות) תנא ר' זכאי כו' ובמ"א יתבאר: