נועם ירושלמי על בבא קמא ט:ב:ב

שם (ה"ב) גזל בהמה והזקינה עבדים והזקיני משלם כשעת הגזיל' ר' מאיר אומר אומר לו בעבדים הרי שלך לפניך רב הונא אמר בשגזל עגל ונעשה שור אבל גזל שור והזקין אומר לו הרי שלך לפניך שמואל אמר אפי' גזל עגל ונעשה שור אומר לו הרי שלך לפניך (פי' הא דקאמר אפילו הוא משום דרב הונא אמר כשגזל שור והזקין אומר לו הרי שלך לפניך משום דלא הוי שינוי גמור רק בעבדי והזקינו הוי שינוי דבאדם הוי שינוי ועוד דהא אינו שוה כלום דלמלאכה קא בעי לי' אבל בבהמה לא הוי שינוי רק בעגל ונעשה שור' וע"ז אמר שמואל אפי' גזל עגל ונעשה שור נמי אומר לו הרי שלך לפניך רק בהזקינו וכן צריך לפרש לקמן (ה"ה) רב הונא אמרשהקדיחו סממניה כו' שמואל אמ' אפי' הקדיחו סממנים אומר לו הרי שלך לפניך דלא קאמר אפי' רק לגבי רב הונא:

וע"ז אומר תני רב קרנא ואפי' גזל עגל ונעשה שור וטבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' עגל (פי' וא"כ מוכח כשמואל דבגזל עגל ונעשה שור לא הוי שינוי דאי הוי שינוי לא הי' מתחייב תשלומי ד' וה' משום דכי קא טבח דידי' קא טבח דכיון דהוי שינוי בעצם אפי' קודם יאוש נמי הוי שינוי אלא ודאי דלא הוי שינוי) והא דקאמר אפי' גזל עגל ונעשה שור כו' יש לדקדק דהא דגזל אינו מתחייב בתשלומי ד' וה' רק בגניבה ע"כ נראה לי דהא דקאמר גזל עגל ונעשה שור כו' ואפ"ה מתחייב בתשלומי ד' וה' והוא כמו שביארתי בפרק מרובה ה"ד) על הא דקאמר שם א"ר אלעזר שחט שור שחור כו' דאפי' בגזילה נמי מתחייב ד' וה' דהיינו אם מיטמר מבני אדם וכמו דאמרינן בב"ק (ד' ע"ט) אמר ר' אלעזר ראוהו שהטמין בחורשין וטבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' כו' וכיון דראוהו גזלן הוא כיון דקא מיטמר מינייהו גנב הוא וביארתי שם דאפי' גזלו מהבעלים אפ"ה כיון דמטמר מבני אדם גנב הוא וע"כ תני רב קרנא ואפי' גזל עגל ונעשה כור וטבח ומכר כו' דאי בגנב לא הוי חייב תשלומי ד' וה' כיון דסתם גניבה הוי יאוש בעלים וכבר ביארתי דהירושלמי סובר דיאוש לחוד קני וא"כ בגנב דסתם גניבה הוי יאוש בעלים א"כ כי קא טבח דידי' קא טבח ולאו דמארי' קא טבח וע"כ אמר דגזל בפני הבעלים ומיטמר מבני אדם א"כ לגבי טביחה ומכירה הוי גניבה ואעפ"כ לא מתייאש וכמו שפירש"י בב"ק (ד' קי"ד) של גזלן אין כו' דלאו דידי' הוא דכיון דידע מאן שקלי' מיני' לא מייאש וא"כ כיון שגזלו בפניו לא מייאש וא"כ אינו קונה ואפ"ה מתחייב בתשלומי ד' וה' דאעפ"כ הוי גניבה כיון דמטמר מבני אדם: