נועם ירושלמי על בבא קמא ו:א:ה

שם בירושלמי הוציאוה לסטים חייבין אמר ר"ה בשהוציאוה לגוזלה אבל אם הוציאוה לאבדה הלסטים פטורים נראה לי דהא דאמרינן בירושלמי (פ"ד דב"ק) אמר אבא בר הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב בנזקין וכבר נדחק שם הפ"מ משום דסבר דקאי אהא דקאמר שם כור האיצטדין אינו חייב ומשמע אבל המרגילו לנגוח חייב. וע"ז אומר אמר אבא בר רב הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב ותמה שם הפ"מ דהא אמרינן בב"ק (ד' כ"ד) איבעי' להו המשסה כלב של חבירו בחבירו מהו משסה ודאי פטור בעל כלב מאי כו' אלמא דמשסה פטור והתוס' כתבו לא דמי לשור האצטדין שהאדם נלחם עמו להורגו א"כ בעל השור מ"מ פטור הוא אף מנזקין עיי"ש:

ע"כ נראה לי דהא דאמר התם אמר רבה בר רב הונא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו והלכה והזיקה חייב בניזקין קאי אמתניתין דהכא דתנן הוציאוה לסטים הלסטים חייבין והוא כמו דאמרינן שם א"ל אביי לרב יוסף הכישה אמרת לן ולסטים נמי דהכישוהו וע"ז אמר הדא אמרה המכיש בהמת חבירו חייב ואח"כ צריך לומר הא דקאמר הכא כשהוציאוה לגוזלה אבל אם הוציאוה לאבדה הלסטין פטורין והוא דהירושלמי לשיטתי' שסובר דבגזילה נמי בעי קנין וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ח דשבועות ה"א) אמר ר' יוחנן ד' שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קנין ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר אף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין אמר ר"י בר בון מתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו וכו' וכתב הפ"מ ברייתא בתוספתא (פ"ט דב"מ) דקתני התם המקבל שדה מחבירו משזכה בו חבירו שמין אותה כמה היא ראוי' לעשות כו' אלמא דאינו מתחייב בעבודת השדה שקיבל עלי' עד שיזכה ויחזיקו הוא הדין בכל השומרים כו' והוא דוחק מאוד דמה ענין זה לשומרים. לשומרים מביא ראי' לקמן (שם) מתניתא אמרה כן הי' מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאוהו מרשות הבעלים ומת חייב ע"כ נראה לי להגיה (כצ"ל) מתניתא אמרה כן הגוזל שדה מחבירו והוא הברייתא דאמרינן בב"ק (ד' קי"ז) הגוזל את הפרה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד לו פרה דברי ר' אלעזר וחכ"א אומר לו הרי שלך לפניך התם במאי קא מיפלגי אמ' ר"פ התם במאי עסקינן כגון שגזל שדה מחבירו והי' פרה רבוצה בו ושטפה נהר דר' אלעזר לטעמי' ורבנן לטעמי' ופירש"י וגזלן לא משכה והוי כקרקעות ולר' אליעזר דאמר שדה נגזלת קונה פרה עמה וחייב לשלם דמטלטלין נקנין אגב קרקע ולרבנן לא קנה שדה ולא פרה שבה:

והירושלמי מביא אותה הברייתא (כמו דתרצה ר"פ בש"ס דילן) וע"ז אומר אמר ר"י בר בון מתניתא אמרה כן הגוזל שדה מחבירו כו' וא"כ פליגי דלר"א דאמר שדה נגזלת קונה אגב שדה כמו המטלטלין שנקנין אגב קרקע ולרבנן דאמרי אין שדה נגזלת אינו קונה המטלטלין אלמא דאף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קנין וע"ז אמר הכא הדא אמרה המכיש בהמת חבירו חייב וע"ז אמר ר' הושעי' כשהוציאוה לגוזלה ומתכוין לקנותה אבל הוציאוה לאבדה פטור (ובירושלמייש כמה מקומות בכה"ג ועי' במה שכתבו התו' בכתובות (ד' ל') בד"ה וברה"ר נמי קנה והא דאמר בהמוכר את הספינה (ד' פ"ד) אביי ורבא דאמרי תרווייהו דמשיכה לא קני אומר ר"י דלא פליגי אדרבינא דהכא דהא דקאמר דקני לענין להתחייב באונסין אבל אינו קונה שיהא שלו לגמרי ולשיטת הירושלמי איפשר דא"צ לחלק בזה דהא הירושלמי סובר דמשיכה קונה ברה"ר וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ח דגיטין ה"א וכן בפ"ק דקידושין ה"א) ר' שמואל כו' אין משיכה קונה בחצר שאינה של שניהן ותנא ר' חייא ופליג אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם כו' ובב"ב (ד' ע"ו) אביי ורבא דאמרי תרווייהו מסירה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהם משיכה קונה בסימטא ובחצר של שניהם ובמ"א יתבאר.