נועם ירושלמי על בבא קמא ב:ב:א

שם (ה"ב) התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר הי' דליל קשור ברגלו או שהי' מהדס ושבר את הכלים משלם ח"נ רב הונא אמר בשנקשר מאיליו אבל קשרו אדם חייב (פי' משום בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה) אך שצריך לבאר דהא בור פטור בו את הכלים ובש"ס דילן אמרינן שם (ד' י"ט) אמר ר"ה לא שנו אלא שנקשר מאיליו אבל קשרו אדם חייב ואמרינן שם נקשר מאיליו מאן חייב כו' אלא מתניתין בדאדיי אדויי וכי איתמר דרב הונא בעלמא איתמר דליל הפקר עיין שם ברש"י ותוס' דלמה קאמר בעלמא איתמר ולא אמתניתין והנה איפשר לומר דאמתניתין לא מצי קאי דהא תנן דחייב על הכלים וא"כ איך חייב הקושר אם קשרו משום בורו המתגלגל ברגלי אדם דהא בור פטור בו על הכלים אך בירושלמי קאי אמתניתין א"כ איך קאמר אבל קשרו הוא משלם נזק שלם דהא בור פטור בו על הכלים:

[ולכאורה נראה דרב הונא לטעמי' שסובר דבור של נזקין חייב על הכלים וכמו דאמרינן לקמן (פ"ג ה"ג) השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו רב הונא אמר כשנחבט בקרקעו אבל אם נתלכלכו כליו חייב ועי' בפ"מ שם אך לפי מה שבארתי לעיל והגהתי בירושלמי רב הונא אמר כשנחבט בקרקעו אבל אם נתלכלכו כליו פטור א"כ לא יתיישב וא' כ לפי"ז צ"ל כאן רב אמר כו' או שצריך לגרוס לקמן בהיפוך דר ב אמר כשנחבט בקרקעו אבל אם נתלכלכו כליו פטיר ורב הונא אמר אפי' נתלכלכו כליו חייב מילתי' דרב אמר בור של נזקין פטור על הכלים ולפי"ז שיטת הירושלמי אליבא דרב דלא כשיטת הש"ס דילן (בב"ק דף כ"ח) אליבא דרב]:

עוד נראה לי דהא דקאמר אח"כ בירושלמי ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר שהוא ט"ס וחילוף השורות ובכאן צריך לגרוס הא דקאמר ואינו כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר (פי' וא"כ איך חייב משום בורו) וע"ז אומר אמר ר' יוסי ב"ר בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמו שהוא בור (פי' דמקשה ואין זה כעושה בור במקום אחד ומזיק במקום אחר וא"כ אין זה דרך נפילה בבור דנייח) וכמו שביארתי (פ"א ה"א) על הא שאומר בירושלמי (פ"ג ה"א) ואם בדרך הטחה הטיח צלוחיתו בבור חייב (פי' שאין זה דרך נפילה) וע"ז אמר ר"י בר בון מכיון שאין דרכו ליפול אלא באותו הבור כמו שהוא בורו (פי' שזהו דרך נפילה שלו) (וכמו דאמרינן בב"ק (ד' י"ט) מאי חייב אמר ר"ה ב"מ משום בורו המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה: