נועם ירושלמי על עבודה זרה ה:ג:ג
Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 5:3:3 · נועם ירושלמי על עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ג) מתניתין יין נסך שנפל ע"ג ענבים ידיחם והם מותרו' ואם היו מבוקעות אסורות מעשה בבייתוס בן זונין שהיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברו חריות של יין נסך על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו זה הכלל כל שהוא בהנייתו בנותן טעם אסו' וכל שאינו בהנייתו בנותן טעם מותר כגון החומץ שנפל לגריסין ובגמ' מה את עביד לה כיין ביין או כיין לתבשיל אין תעבדינה כיין לתבשיל דברי הכל אסיר ואין תעבדינה כיין ביין מחלוקת ר"מ וחכמים והנה הפ"מ פירש כיין ביין או כיין לתבשיל כו' אין תעבדינה כיין לתבשיל אם אנו מדמין דין זה ליין שנפל לתוך תבשיל וזהו שמכשירו לאכילה וכדאמרינן לקמן גבי יין נסך שנפל לבור דמודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור כו' דכיון דמדמית לה ליין בתבשיל ודאי נותן טעם לשבח ואין תעבדינה כיין ביין א"כ תלי בפלוגתא דר"מ ורבנן אם נותן טעם לפגם אסור או נותן טעם לפגם מותר:
והנה פירושו דחוק דכיון שאומר אין תעבדינה כיין ביין א"כ אינו נותן טעם לפגם כמו שיין ביין אינו נותן טעם לפגם א"כ יין בענבים נמי אינו נותן טעם לפגם ועוד דאיתא בשבועות (פ"ג ה' ב') מה אנן קיימין אם בטוע' טעם יין לתבשיל והלא הטעם לפגם אלמא דיין בתבשיל הוא נותן טעם לפגם ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי ונתחלפו השורות וכצ"ל למה את עביד לה כיין ביין או כיין לתבשיל אין תעבדינה כיין לתבשיל מחלוקת ר"מ וחכמים ואין תעבדינה כיין ביין דברי הכל אסור (פי' דמיבעי' לי' אם הוא כיין ביין ואינו נותן טעם לפגם ע"כ דברי הכל הוא ולא תלי במחלוקת ר"מ ור"ש אבל אם הוא כיין לתבשיל שפוגם א"כ הלוי במחלוקת ר"מ ור"ש) והנה איפשר לפרש עוד דמיבעי' לי' אי אזלינן בתר שמא או בתר טעמא דאי אזלינן בתר שמא כרבא הוי כיין לתבשיל דהא האי יין והאי ענבים אבל אי אזלינן בתר טעמא אם כן יין בענבי חדתי שוין בטעמיהון וסובר הירושלמי כמו שכתבו התוס' בעבודת כוכבים (ד' ס"ו) בד"ה מכלל יש שהיו מפרשים דכל איסור דהוי במשהו אפי' נותן טעם לפגם אסור כו' והתוס' דחו זה אם כן איפשר דהירושלמי סובר כמו שכתבו היש מפרשים וע"ז אומר אין תעבדינה כיין ביין דברי הכל אסור דאפי' הוי נותןטעם לפגם דהוי מין במינו אי אזלינן בתר טעמא והוא כאביי שם א"כ אפי' נותן טעם לפגם נמי אסור ואין תעבדינה כיין בתבשיל מחלוקת ר"מ וחכמים:
ומה שכתב הפ"מ דהכי מוכח לקמן (ה' י"ג) דאיתא שם ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור א"כ מוכח דהיין מכשיר לתבשיל שיהא יפה לאכילה לקמן יתבא' בזה דהוי נותן טעם לפגם: