נועם ירושלמי על עבודה זרה ה:א:ז

עוד שם אסי אמר דמי יין נסך ביד עו"ג אסור דמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים ר' יונתן אמר מותר ר' יוחנן אמר אסור ונראה לי דהא דקאמר דמי יין נסך ביד עו"ג אסור היינו שכרו דאע"ג דר' יונתן אומר דדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר אך הוא כמו דאיתא בע"ג (ד' ס"ב) א"ר יוחנן קנס הוא שקנסו חמרין בחמרים וביין נסך ועוד איפשר לומר דדמי יין נסך ביד עובד כוכבים אסור הוא כמו דתנן לקמן בע"ג (דף ע"א) ובירושלמי לקמן (ה"י) המוכר יינו לעו"ג פסק עד שלא מדד דמיו מותרין מדד עד שלא פסק דמיו אסורין והוא משום שנעשה יין נסך עד שלא קנאו העובד כוכבים וא"כ שקיל ישראל דמי יין נסך שהוא עדיין של ישראל (ודלא כהפ"מ שכתב שזה תלוי בפלוגתא שאומר אח"כ בדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים דפליגי בזה ר' יונתן ור' יוחנן):

עוד שם מתניתא מסייע לדין ומתניתא מסייע לדין מתניתא מסייע לר' יוחנן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל לא יאמר לו המתן עד שאמכור יין נסך עד שאמכור עבודת כוכבים ואתן לך אני אומר שמא החליף (ופי' הפ"מ כלומר שעשה כמו שאמר והחליף עבודת כוכבים בדמים הללו דס"ל דדמי עבודת כוכבים שמכרן הוי כחליפי עבודת כוכבים ואסורין והיינו כר' יוחנן) מתניתא מסייע לר' יונתן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל ה"ז מוכר יין נסך ונותן לו עבודת כוכבים ונותן לו מפני מראית העין (ופי' הפ"מ מפני מראית העין כלומר ואין בו אלא מפני מראית העין בלבד אבל מדינא מותר לקבל ממנו) והוא דוחק:

ע"כ נראה לי שנתחלפו השורות (וכצ"ל) מתניתא מסייע לר' יוחנן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל לא יאמ' לו המתן עד שאמכור יי"נ עד שאמכור עבודת כוכבים ואתן לך אני אומר שמא החליף והוא ט"ס ונתחלפו השורות ובכאן צריך לומר מפני מראית העין (פי' דלא תקשי לר' יונתן מהך ברייתא דהא ר' יונתן אומר דדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר). וע"ז אומר מפני מראית העין (פירוש דכל האיסור הוא רק מפני מראית העין אבל מדינא מותר וכמו דאיתא בע"ג (ד' ס"ד) איבעיא להו דמי עבודת כוכבי' ביד עובד כוכבים מי תפסת דמי' ביד עובד כוכבים כו' מ"ט משום דקא סבר דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותר):

עוד שם מתניתא מסייע לר' יונתן עו"ג שהי' חייב מעות לישראל ה"ז מוכר יין נסך ונותן לו עבודת כוכבים ונותן לו מפני מראית העין (והוא ט"ס וצ"ל בכאן אני אומר שמא החליף) והוא דלא תקשי מהך ברייתא לר' יוחנן דאמר דדמי ע"ג ביד עו"ג אסור. וע"ז משני שמא החליף והוא דהירושלמי סובר דאין קנין חליפין בעובד כוכבים וכמו שהקשו התוספות בבכורות (ד' י"ג) בד"ה אימא כו' ואם תאמר דילמא בחליפין דהוא מקני ממונא כמו דאמרינן בקידושין (דף ח') מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואין נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין ובעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים מיירי כו' ואם כן מוכח דעובד כוכבים יש לו קנין חליפין וזהו דווקא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי לית ליה קנין חליפין בעובד כוכבים. דהא איתא בירושלמי (פ"ק דקידושין ה"ב) והי' כסף ממכרו בכסף הוא נגאל ואין נגאל בתבואה וכלים בכל אתר את עביד שוה כסף ככסף והכא לית את עביד שוה כסף ככסף שני' הכא ששינה עליו הכתוב כסף מכסף אף ר' חייא בר אדא יודה שאם ביקש לגרוע שמגרע ויוצא אפי' בתבואה אפי' בכלים וא"כ הוא דלא כשיטת הש"ס בקדו' (ד' ח') דאמרי' שם מנא אמינא לה דתני' מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואין נקנה בתבואה וכלים האי תבואה וכלים היכי דמי אילימא דלא מקני בהו כלל ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף כו' ואידך הכי קאמר בתורת כסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים מאי ניהו חליפין וא"כ מוכח דשיטת הש"ס דילן דיש לו קנין חליפין כמו שכתבו התוס' אבל לשיטת הירושלמי אין ראי' דהא אומר דמכסף מקנתו ואינו נקנה בתבואה וכלים משום דשוה כסף לא הוי ככסף בזה משום ששינה עליו הכתוב ורק לענין גרעון כסף אומר שאם ביקש לגרוע מגרע ויוצא אפי' בתבואה אפי' בכלים ולפי"ז איפשר שסובר הירושלמי דעובד כוכבים לית לי' קנין חליפין וע"ז אומר בירושלמי אני אומר שמא החליף וכיון דלית בהו קנין חליפין א"כ הוי כנותן זה לזה במתנה ע"כ אינה תופסת הדמים אבל במכירה דקנין במשיכה לר' יוחנן שסובר דבישראל מדאורייתא כסף אם כן עובד כוכבים הוא במשיכה וא"כ הדמים נתפסין ודמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים אסור משום שתופסת הדמים אפי' בידי עובד כוכבים נמי:

[ועוד איפשר לומר שהוא כמו דאיתא בעבודת כוכבים (ד' ס"ב) דבי ר' ינאי יזפי פירות שביעית מעניים ופרעו להם בשמינית אתו אמרו לי' לר"י אמר להן יאות הן עבדין וכנגדן באתנן מותר כו' וכתבו התוס' בד"ה יאות כו' ומכאן דקדק הרב ר' אלחנן הלכה למעשה שאם יש ביד ישראל יין נסך ועבוד כוכבים כו' ומכרן לעובד כוכבים בהקפה ומכרה העובד כוכבים לאחר קודם שיתן לזה הישראל הדמים מותרים ועוד הוסיף ר"י שאפי' לא מכרם העובד כוכבים אלא כיון שמשכה אצלו קודם שנתן הדמים דקיי"ל משיכה בעובד כוכבים קונה והוי כמו בא עלי' ואח"כ נתן דאתננה מותר וע"ז אומר בירושלמי אני אומר שמא החליף (פי' שנתן העבודת כוכבים קודם שלקח הדמים וכמו דאיתא בחולין (דף ע"ו) סתמא דמילתא כמה דלא יהיב טבח דמי לא יהיב לי' חיותא). וע"ז אומר אני אומר שמא החליף (פי' שנתן תחילה העבודת כוכבים לעובד כוכבים ואח"כ לקח המעות וע"כ לא הוי דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים: