נועם ירושלמי על זרעים קמא

ע"כ נראה לי לבאר יותר והוא עפ"י מה שביארתי בספרי א"ה וכעת אוסיף לבאר דהנה בספרי א"ה (דרוש כ"ב) אהא דאמרי' ביבמות (ד' פ"ו) בשלמא למ"ד קנסא לעניים אלא למאן דאמר לכהנים אמאי אהדר לפתחא דבי קברי הכי קאמר לי' אי בתורת קנסא אית לך אי קא אתית בתורת חלוקה לית לך כו' וכתב המהרש"א בח"א דקאמר לי' אי אתית בתורת קנסא אית לך כו' מלשון זה משמע דלא ידע ר"ע דעתי' דראב"ע. וק"ק דא"כ אמאי אהדר לפתחא דבי קברי דשמא בתורת קנסא קא שקיל לה. וי"ל דה"ק לי' אי בתורת קנסא הא אית לך דהיינו שיש לך עושר כדאמר פ' במה בהמה ולא הי' לך ליטול קנס רק להניחו לעניים. ולפי דרך זה יש נפרש הא דקאמר עקיבא בתרמילו פי' דהיינו כלי של עני שהוא רוצה לזכות במעשר ראשון לעניים בתורת קנסא עכ"ל

[ולכאורה צריך להבין דמהיכא מוכח דבתורת קנסא אית לי' אבל בתורת דינא לית לי' אך הענין עפ"י מה שביארתי לעיל דאינו יכול לעשות שליח משום דאהדר לפתחא דבי קברי וא"כ לא יכול לעשות כהן שליח דהא אינו יכול לכנוס לבית הקברות וישראל אינו ראוי ליטול וכיון שאינו ראוי ליטול אינו נעשה שליח ולענין אם יכול לעשות שליח לבן לוי תלוי בזה דאי אמרינן דמדאורייתא נותנים מעשר לכהונה א"כ לבתר קנסא לא שקלי גויים כלל כמו שכתבו התוספות בכתובות (ד' כ"ו) וביבמות (ד' פ"ו) וא"כ אינו יכול לעשות שליח את בן לוי דהא אינו ראוי ליטול אבל אם מדאורייתא אין נותנים מעשר לכהונה א"כ לבתר קנסא הוא בין לכהנים בין ללויים וא"כ יכול לעשות שליח את בן לוי

וע"כ אמר לו אי בתורת קנסא אית לך ואי בתורת חלוקה לית לך וכמו שכתב המהרש"א דר"ע לא ידע דעתי' דראב"ע וע"כ אמר לו אי בתורת קנסא אית לך והוא דאם ס"ל דמדאורייתא אין נותנים מעשר לכהונה והא שכהנים נוטלים הוא רק משום קנסא וא"כ לבתר קנסא הוא בין לכהנים בין ללויים וע"כ אית לך שתוכל לעשות שליח אבל אי בתורת חלוקה לית לך דהיינו אם מדאורייתא נותנים מעשר לכהונה א"כ לבתר קנסא הוא רק ללוי וא"כ לא יכול לעשות שליח דהא הכהן אינו יכול לכנוס דרך בית הקברות ולויים וישראלים אינם נעשים שלוחים דהא אי מדאורייתא נותנים מעשר לכהונה א"כ לבתר קנסא הוא רק לכהנים וע"כ לא שקיל בן לוי כלל וע"כ אמר לו אי בתורת קנסא אית לך (פי' אם סברת דמדאורייתא אין נותנים מעשר לכהונה והא שאתה נוטל הוא רק בתורת קנסא ע"כ תוכל לעשות שליח את בן לוי דהא לוי נמי שקיל אבל אם בתורת דינא לית לך דהא לא תוכל לעשות שליח כיון דאתה נוטל בתורת חלוקה א"כ לבתר קנסא הוא רק לכהן וא"כ אינו יכול לעשות שליח

) אך שיש להבין מאי דאיתא בירושלמי (שם) באותה שעה החזיר ראב"ע כל המעשרות שנטל אך הענין הוא כמו דאמרינן בב"ב (ד' י"ג) אי בדמי לא ניחא לי אי במתנה כתיב שונא מתנות יחי' וכן אמרינן בחולין (דף מ"ד) ר"א כי הוי משדרי לי' מידי לא שקיל. וכי מזמני לי' לא אזיל אמר לא קא בעי מר דאחי' דכתיב ושונא מתנות יחי' וא"כ אם הוא בתורת קנסא א"כ הוא ככל המתנות כיון שמדאורייתא א"צ ליתנו לכהן. וא"כ הוי בכלל מתנה דבשלמא אם הוא מדאוריית' א"כ רחמנא זכי להו ומדרחמנא קא אכלי. ומשמי' הוא דזכי לי' וכמו דאמרינן בפסחים (ד' ע"ב) מפני מה לא באת אמש לביהמ"ד, א"ל עבודה עבדתי א"ל כל דבריך אינן אלא ד"ת וכי עבודה בזמן הזה מנין. א"ל הרי הוא אומר עבודת מתנה אתן את כהונתכם וא"כ זהו בתורת עבודת מתנה וכמו דאמרינן בחולין (דף ק"ל) ר' יהודא בן בתירא אומר משפט מלמד שהמתנות דין וא"כ לא הוי מתנה. וכמו שכתב הרמב"ם נתן תרומה לכהן כו' אלא נוטלים בכבוד שעל שולחן המקום הם אוכלים כו'. וא"כ אם הוא בתורת חלוקה מצי אכיל אבל אם הוא בתורת קנסא הוי בכלל מקבלי מתנות וכתיב שונא מתנות יחי' אבל באמת סובר ראב"ע דהכהן נוטל מעשרות מדין תורה קודם קנסא נמי וקנסא הוי רק לכהנים ואפ"ה מצי שקיל דלא בעינן שיהא ראוי ליטול אלא אפי' הוא אינו ראוי רק ליתן נמי מצי שקיל כמו דפליגי בזה בירושלמי. וא"כ כיון שמדין חלוקה שקיל א"כ הוא לדידי' עבודת מתנה. וע"כ לא שייך בהא שונא מתנות יחיה אך דלפי"ז לוי לא מצי שקיל וא"כ לא יכול לעשות שליח. וע"ז אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי דאם ר' עקיבא רוצה לזכות בשביל עניים זהו דווקא אם הוא עני (וכפי' המהרש"א בח"א) לשיטתי' דר' עקיבא דבעינן ראוי ליטול אבל אם הוא עשיר לא יכול לזכות לעניים ואנא חיי דלדידי ס"ל דלא בעינן ראוי ליטול). ונטל בתורת חלוקה. דראב"ע סובר דלכהן וללוי ולבתר קנסא הוא רק דווקא לכהן. וע"כ יכול ליטול בתורת חלוקה ואע"ג דלא מצי משוי שליח דלא בעינן שיהא ראוי ליטול אלא רק מי שהוא בתורת נתינה. אך לדעת ר"ע אין לעניים רק אם הוא עני וע"ז אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי

אבל לפי מה שביארתי איפשר לפרש דהא דבעי דווקא ראוי ליטול היינו אם הנותן רוצה לזכות להמקבל ע"י שליח. ע"כ סובר דבעינן שיהא דווקא ראוי ליטול ואפי' אם נאמר דאפי' עושה אותו שליח לקבל מתנות ואפ"ה אם אין ראוי ליטול אינו זוכ' עד דמטי לידי' דכהן דאינו יכול לעשו' שליח לקבל מתנה. דאין אדם עושה שליח לקבל מתנה דבר שאינו שלו. אך במכירי כהונה כיון דצריך ליתן לו דווקא על כן הוי כמו חוב ויכול לעשות שליח. וע"כ יכול לעשו' ראב"ע שליח לקבל המעשרות. ואעפ"כ סובר דנותנים מעשר לכהונה מן התורה ולא בתורת מתנה דהא שונא מתנות יחי' אלא כיון שהוא מן הדין הוא בתורת עבודת מתנה. ומשמי' קא זכו ליה. (ועוד דכיון דהוא ממכירי כהונה א"כ הוא בתורת חוב)

אבל ר"ע אפ"ל דל"ל מכירי כהונה הוי כמו חוב ויכול לעשות שליח וכמו שהבאתי קצת ראי' מהא דבכורות (ד' י"ח) דרועה כהן לא מקני לי' מקום אע"ג שהוא ממכירי כהונה וכמו שכתבו התוס' וע"כ אמר לראב"ע אי בתורת קנסא אית לך שיכול לעשות שליח לבן לוי אבל אי בתורת חלוקה לית לך דא"כ לבתר קנסא אינו יכול לעשות שליח וכמו שביארתי. אך אם הוא נוטל בתורת קנסא א"כ הוא מקבל מתנות. וכתיב שונא מתנות יחי' אבל ראב"ע שקיל בתורת מכירי כהונה ובתורת חלוקה וא"כ לא הוי בכלל מתנה. והא שעשה שליח הוא מחמת שהוא ממכירי כהונה. ור"ע לטעמי' דלית ליה מכירי כהונה שיהיה מוחזק כל כך בהאי פלוגתא דרועה וע"כ אמר עקיבא בתורמילו ואנא חיי דשקיל בתורת חלוקה ויכול לעשות שליח משום שהוא ממכירי כהונה. וכמו שביארתי על מה שאומר הירושלמי (פ"ה דמ"ש) אמר ר"י ב"א בשרותא כו' כל גומרא דלא כויא בשעתא לא כויא דאם לא היה מניחו בתחילה היה טוב יותר שלא היה ממכירי כהונה

[ובזה יתבאר דמה שסתם הפתח הוא שראב"ע לא יכול ליתן המעשר ועל מה זה אמר ראב"ע מרצעה דעקיבא בן יוסף בא לכאן ע"כ נ"ל והוא שר"ע הסביר נו בזה שלא יטול המתנה משום דכתיב שונא מתנות יחי' והוא מפני דאם ירצה לעשות שליח לא יוכל. דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו (ובתורת זכי' בעינן שיהא דווקא ראוי ליטול וכמו שהארכתי בזה] וא"כ יבין מזה ראב"ע דכיון שלא יכול לעשות שליח א"כ הוי בתורת מתנה. דאם הוא בתורת חוב היה יכול לעשות שליח אלא שהוא בתורת מתנה. וע"כ לא יכול לעשות שליח וא"כ יבין מזה דכיון דלא יכול לעשות שליח א"כ הוי בתורת ע"כ לא ירצה לקבל מתנה אפינו בעצמו. ועל כן אמר מרצעה דעקיבא בן יוסף בא, לכאן אבל הוא נטל בתורת מכירי כהונה ועל כן יכול לעשות שליח ושקיל בתורת חלוקה. ועל כן אמר עקיבא בתורמילי ואנא חיי]

פרק ה' דמ"ש. רבי ירמיה רבי חייא בשם רשב"ל מתניתא משנחשדו להיות נותנים מעשר לכהונ' הדא מסייע לרבי יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא. פליגא עלוי דתנינן וכן בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר ממ"נ כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. ר' הילא בשם ר' יוחנן כמאן דאמר