נועם ירושלמי על מועד פח

אהדורי מיבעי' אמר אביי סיפא אתאן לחולו של מועד אמר רב הונא לא שנו אלא תוך שלשה למורדה דאכתי לא פרח צימרא מינה (ופירש"י לא עבר חמימותה ממנה והיא נוחה להחזיר כו') ואחר שלשה לישיבתה דפסדא לה ביעי לגמרי. אבל לאחר שלשה למורדה דפרח לה צימרא מינה ותוך שלשה לישיבתה דאכתי לא פסידי ביעי לגמרי לא מהדרינן ר' אמי אמר אפי' תוך ג' לישיבתה מהדרינן במאי קא מיפלגי מ"ס להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ומ"ס להפסד מועט נמי חששו וא"כ אמר רב הונא דבעינן תרתי שיהא תוך שלשה למורדה ואחר ג' לישיבתה וא"כ קשה הא דקאמר ואם מתה מושיבין אחרת תחתי' כיון דבעינן תוך שלשה למורדה דהיא נוחה להחזיר וא"כ איך קאמר דאם מתה מושיבין אחרת תחתי' (וע"כ איתא בש"ע או"ח (ס' תקל"ו) דבחול המועד אסו' להושיב אחרת תחתי' אפי' מתה הראשונה וא"כ הא דקאמר ואם מתה מושיבין אחרת תחתי' קאי על ארבעה עשר וא"כ קשה דהא הוי כש"כ מהא דתנן בתחילה מושיבין שובכין לתרנגולים בי"ד ועיין בתוי"ט)

וע"כ שיטת הירושלמי דהא דתנן תרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה והן שיחזירוה שלשה ימים למרידה. וע"כ כיון שנוחה היא להחזיר לא הוי כבתחילה וע"כ שרי והא דקאמר ואם מתה מושיבין אחרת תחתי' קאי ג"כ אמועד. וע"ז אומר והוא שישבה על ביצה שלשה ימים מעל"ע (פי' וע"כ כיון דההפסד מרובה ע"כ שרי אפי' להושיב אחרת תחתי'. אבל אם לא ישבה עלי' שלשה ימים מעל"ע לא שרי להושיב אחרת תחתי' רק להחזיר תוך שלשה ימים למורדה)

וע"ז אמר ר' מנא מתניתא אמרה כן (פי' דבעינן ג' ימים מעל"ע) י"ג ארבעה עשר חמשה עשר (והוא ט"ס וצ"ל) א"ר מנא מתניתא אמרה כן י"ד וט"ו וט"ז ומקצת היום ככולו (פי' דממתניתא מוכח דבעינן שלשה ימים מעל"ע דאי לא בעינן מעל"ע א"כ איך תנן תרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה. וא"כ ביו"ט לא הושיבה דאסור להושיב תרנגולת אפי' במועד רק בי"ד וא"כ הושיבה בי"ד וא"כ ישבה התרנגולת עליהם י"ד וט"ו וט"ז עד חוה"מ וא"כ איך תנן תרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה והא כיון דישבה עליהם ג' ימים א"כ הא תנן בזה דאם מתה מושיבין אחרת תחתי' ולשיטת הירושלמי מיירי מתניתין אפי' במועד אם ישבה עליהם שלשה ימים אלא ודאי דבעינן ג' ימים מעל"ע וא"כ ניחא דאפי' הושיבה בארבעה עשר ואם כן איכא ארבעה עשר וט"ו וט"ז אפ"ה אינו מותר רק חזרה משום דליכא שלשה ימים מעל"ע אבל אי לא בעינן מעל"ע אם כן הוי שלשה ימים ארבעה עשר וחמשה עשר וט"ז ומקצת היום ככולו וא"כ מותר אפי' להושיב אחרת תחתי' אלא ודאי דבעינן ג' ימים מעל"ע

וע"ז אמר ר' אבין תיפתר שישבה מאילי' ולית ש"מ כלום (פי' דלעולם לא בעינן מעל"ע ואעפ"כ ליכא ג' ימים דלא קאי ארישא דהושיבה בי"ד אלא שישבה מאילי' ביו"ט ואע"ג דביו"ט אסור להושיב תרנגולת על שובכה אך דמיירי שישבה מאילי' ביום טוב ואם כן ליכא ישיבת ג' ימים אבל לעולם אם ישבה שלשה ימים מושיבין אחרת תחתי' אע"פ שישבה שלשה ימים ע"י מקצת היום ככולו אף על גב דליכא מעל"ע אעפ"כ מושיבין אחרת תחתי' ודו"ק

שם (ה"ט) ר' חייא בר אבא בעי כו' עיין בספרי שפת הנחל (דרוש ד') ושם בארתי: תמיד נשחט פרק חמישי פסחים

שם (ה"א) שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו כו' בספרי אבי הנחל (דרוש י"א) בארתי זה בארוכה ע"ש

שם (ה"ד) כיצד שלא לאוכליו שחטו לשם חולה לשם זקן שאינו יכול לאכול כזית כיצד שלא למנוייו שחטו לשם בני חבורה אחרת הדא אמרה שהקטן יש לו מנין נפסול הדא אמרה הי' נתון בדרך רחוקה ושחטו לשמן פסול הדא אמרה הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שהן קיימין הדא אמרה שחטו שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול א"ר חגי קומי ר' יוסי תיפתר שהיו כולן חולין א"ל ניתני לשם בני חבורה פסולין א"ל שהיו שם כשרים ושחטו לשם פסולים

והנה הירו' הזה צריך ביאור ונ"ל לבא' והוא שאומר הדא אמרה שהקטן יש לו מנין לפסול והוא דאמרי' שחטו לשם חולה לשם קטן שהם אינם יכולים לאכול כזית וא"כ אמאי פסול אם שחטו שלא לאוכליו הא אמרי' בזבחי' (ד' כט) לאכול כזית בחוץ כזית למחר כו' כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר פסול ואין בו כרת אלמא בעינן דוקא כזית וא"כ שלא לאוכליו היינו חולה או זקן שאינם יכולים לאכול כזית א"כ אמאי פסול ע"ז אומר הדא אמרה שהקטן יש לו מנין לפסול (פי' אף שהקטן אינו בר מנין אפ"ה יש לו מנין לפסול אף שמה שחשב לא יוכל להיות במעשה אפ"ה יש לו מנין לפסול כמו בשלא לאוכליו שחשב שיאכלו כזית דפחות מכזית לאו כלום הוא א"כ זה אי אפשר להיות שיאכלו כזית. וא"כ קטן נמי יש לו מנין לפסול) הדא אמרה הי' נתון בדרך רחוקה ושחטו לשמן פסול (אף שאי אפשר להיות שיאכל הק"פ אפ"ה שחטו לשמן פסול) הדא אמרה הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שקיימים [פירוש שהוא כמו דאיתא במעילה (ד' ו') איתמר א"ר יוחנן כי א"ר עקיבא זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו אבל יוצא כולה לא אמר ר"ע א"ל ר' אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף והא אבוד ושרוף לא אתינון בעולם ואפ"ה קתני מחשבים ומי אמר רב אסי הכי הא בעא מיני' ר' אסי מר' יוחנן חישב לנשפכין למחר מהו א"ל ר' זירא כבר שנית לנו אלל אלמא האי אלל כיון דלית בו מששא לא קיבל טומאה הני נשפכין נמי כיון דלאיבוד אזלי מחשבה לא מהני אלא דקתני על האבוד ועל השרוף קשי'] וע"ז אומר הדא מסייע לדרומאי דדרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להם כמו שקיימים. (פי' אף שאי אפשר להיות במעשה דהא אבדו האימורין אעפ"כ מחשב להן כמו שהן קיימין וכמו שאם חישב שלא לאוכליו פסול אף דאי אפשר להיות במעשה. דהא אינם יכולים לאכול כזית אפ"ה פסול וע"ז אומר הדא מסייע לדרומאי דרומאי אמרין אימורין שאבדו מחשב להן כמו שהן קיימין (והוא כמו דאיתא במעילה דאמרינן שם (ד' ו) א"ל רב אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף) והפ"מ שגה בזה מאוד

וע"ז אומר הדא אמרה שחטה שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול והוא כמו שביארתי בספרי נועם ירושלמי אהא דלקמן ופ"ה דפסחים) שחטו שתתכפר בו חצי חבורתו פסול ר' יונה פוסל נעשה כמתפיס כפרת אלו לאלו מאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו ורבי יוסי אמר כשר במחזורא תנינא חזר בו ר' יוסי א"ל רב פנחס לא כן אולפן רבי כשר א"ל הא קביעא גבך במסמרא. והנה בספרי ע"י (ס' ז') ביארתי דהטעם משום דאין ברירה לומר שהוברר שלאילו נתכוין ומאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו ולא אמרינן דהחצי חבורה שיהי' אוכלים בסוף הוברר דלאותם נתכוין כו' ע"ש וכתבתי שם שלא נראה לי דיפלגו בברירה ע"כ נ"ל דפליגי בזה דשחטו שתתכפר בו חצי חבורתו ואם כן הפסח נשחט לאוכליו ושלא לאוכליו אך שאינו ידוע מי הם לאוכליו ומי הם שלא לאוכליו וע"כ אומר שר' יונה פוסל כיון דסוף כל סוף אינו ידוע מי הם לאוכליו ומי הם שלא לאוכליו וע"כ הוי כמו שהוא כולו שלא לאוכליו וע"ז אומר נעשה כמתפיס כפרת אלו לאלו ומאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו ור' יוסי אומר כשר (פי' לר"נ שאכילת פסחים לא מעכבא) וע"כ כיון שבאמת הוא נשחט שתתכפר בו חצי חבורתו וא"כ חצי חבורה הם לאוכליו ולאוכליו ושלא לאוכליו כשר ובמחזורא תנינא חזר בו ר"י ודו"ק

ואיפשר לומר דהא דאמר דכשר אף שאינו ידוע מי הם לאוכליו ומי הם שלא לאוכליו, אפ"ה כיון דבמעשה אי איפשר שיאכל חצי חבורתו כיון דאינו ידוע מי הם לאוכליו וע"כ אינו פוסל ובמחזורא חנינא חזר בו ר' יוסי ואפשר לומר דזה תלוי אם מחשבין על האבוד ועל השרוף וא"כ הוי כמו כולן שלא לאוכליו ואף שאמר שיאכלו חצי חבורתי וא"כ אי אפשר שיאכלו חצי חבורתו אעפ"כ פסול ואיפשר דר' יוסי היינו ר' אסי דאיתא במעילה (ד' ז') דא"ל רב אסי לר' יוחנן כבר לימדוני חבירי שבגולה מחשבין על האבוד ועל השרוף וע"ז אומר הדא אמרה שחטו שתאכל ממנו חצי חבורתו פסול פי' אף שאי איפש' שיאכל ממנו חצי חבורתו כיון שא"י איזה חצי חבורתו אפ"ה פסול וע"ז משני א"ר חגי קומי רב אסי תיפתר שהיו כולן חולין (ולא סיים תירוצו דמיירי שהיו בני חבורה רבים וע"כ מצטרפי וכמו דאיתא בזבחים (ד' לא) בעי רב אשי וצ"ל רב אסי) חישב לאכול כזית בשני בני אדם מהו בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיפורא או דילמא בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא אמר אביי ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין הא לאכול ולאכול דומי' דלאכול ולהקטיר וה"ד בשני בני אדם מצטרף: